בס"ד
מסר מהאוטיסטים לימינו :
____________________
מלחמת העולם השלישית, מדברים על זה בכל מקום היום. בכל העיתונים הכותרות זועקות: "מלחמה, מלחמה", ועם כל זה, אנחנו היהודים עוד ממשיכים את החיים ברגיעה. החילונים ממשיכים עם הטיולים שלהם אפילו שהמצב הכלכלי קשה, והחרדים ממשיכים עם המלחמות שלהם. כל היום נלחמים אחד נגד השני, ובזמן האחרון אפילו בצורה אלימה מאד. מה אני יכול להגיד עוד?
אני יושב ואני חושב על זה. אני חושב על יהודים עם פאות וזקנים, שמניחים תפילין כל יום, ומתפללים שלש פעמים ביום בד"כ, ששומרים מצוות פחות או יותר, ומגדלים משפחות מרובות ילדים. מצד אחד מקריבים מאד לאידישקייט שלהם, מאד. ומצד שני רצים אחרי עגל-הזהב. [מלכים א', י"ח: עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים].
מה ההבדל בינינו לבין הדור שלפני חורבן הבית הראשון? מה ההבדל בינינו לבין הדור שלפני חורבן הבית השני שבו היו הרבה תלמידי חכמים ולמדו הרבה תורה? [תוספתא סוף מס' מנחות: אבל באחרונה [פי' במקדש שני] שמכירין אנו בהם שהן עמלין בתורה וזהירין במעשרות, מפני מה גלו? מפני שאוהבין את הממון, ושונאין איש את רעהו, ע"ש].
בבית הראשון העברות היו ברורות, כי היתה שפיכות דמים, גילוי עריות ועבודה זרה. בבית השני היה אחרת, כי למדו תורה, ושמרו מצוות, ומעל פני השטח הרוב היו צדיקים. אבל זה לא מנע את חורבן בית-המקדש. וגם אצלנו אנחנו רואים, שלומדים ולומדים, יש כביכול 'צדיקים', צדיקים שלומדים יום ולילה, שלא עובדים רק לומדים, הנשים שלהם עובדות שהבעל יוכל ללמוד. ועם כל זה יש גם לנו את החסרונות והעברות של שני הדורות שלפני חורבן בתי המקדש.
וגם אנחנו עומדים לפני אסון גדול. אבל זה אסון לא רק לנו, אלא לכל העולם. ונכון שאנחנו לא צריכים לשים לב לעיתונות, אבל כאשר כל העיתונות בעולם צועקת 'מלחמה', צועקת 'סוף העולם', צועקת 'מלחמת העולם השלישית', אז כנראה שזה גם מסר משמים. [יואל ב', י"א: וַה' נָתַן קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ כו' כִּי גָדוֹל יוֹם ה' וְנוֹרָא מְאֹד. ע"ש].
והיהודים החרדים, הצדיקים כביכול, יגידו שאסור לנו לשמוע רדיו ולקרוא עיתונים, אבל להרבה מהיהודים האלה יש קשר הדוק דוקא עם כל הדברים האלה, ואין להם שום בעיה עם זה, ורק כשיש בחדשות דברים שהם לא רוצים לשמוע, אז נזכרים שאסור לשמוע.
והם חושבים: "הַא, שטויות! אסור לי לשמוע... מי רוצה מלחמה עכשיו?! כי כל אחד יודע שמלחמה עכשיו זה יהרוס הרבה מאד מהעולם, ויהרוג חלק גדול של האוכלוסיה של העולם. אף אחד לא רוצה את זה. אז עדיף פשוט להחליט שזה דבר גויי, ולא שייך לנו, זה סתם... העולם ימשיך כרגיל, וה' ישמור עלינו".
אני רק רוצה להזכיר לכם שזו היתה אותה הגישה גם לפני חורבן הבית הראשון, גם לפני החורבן הבית השני, וגם לפני שואת אירופה. [ירמיהו ז', ד: אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר: הֵיכַל ה', הֵיכַל ה', הֵיכַל ה' הֵמָּה. ועיי"ש כל הענין פסוקים ב' - ט"ו].
אבל זה כן יפול עלינו. וזה אפילו כתוב בנבואות [יואל ב', צפניה ג', זכריה י"ג ועוד רבות]. ואני יודע שאז יתחילו הפרושים השונים על מה באמת נאמר בנבואות. ואני אגיד לכם שבאמת תהיה מלחמה. ענקית, באמת. וכמו שזה עומד היום, מעט יהודים ישרדו. ובעולם, גם כן, מעט אנשים יחסית יֵצאו מזה בחיים.
ואתם צריכים להבין, שזה נכון, שלא לכל יהודי יש נשמה של יהודי. רוב היהודים לפי הרבה מאד מקורות מצדיקים מדורות קודמים הם ערב רב (ע"ר) [ר' מקורות בגליון 73], ואלה יֵעלמו מהעולם.
מי הם הע"ר? הם יהודים לפי הדין. אבל הנשמה שלהם היא לא נשמה של יהודי. [ע' ביצה לב: הני מערב-רב קאתו]. ואיך אפשר להכירם? מי שמקרר את היהודים ליהדות. מקררים ומצננים אותם, [אשר קרך בדרך. סוף כי-תצא]. מכבים את האש שיש אצל כל יהודי אמיתי, האש שעושים אִתָּהּ את המצוות. וזה עושה את היהדות ליהדות בלי חיים, בלי נשמה. [מצות אנשים מלומדה. ישעיה כ"ט]. כי הע"ר לא יכול לסבול קדושה, הע"ר לא יכול לסבול את הקשר ההדוק של יהודי אמיתי עם הקב"ה.
הע"ר, מאז שהם יצאו ממצרים, הם רק רוצים להפריע בין הקשר של עם-ישראל לריבונו של עולם. ובדור הזה הם חוגגים. וכל כך הרבה יהודים נופלים לתוך הדבר הזה, נופלים לתוך הרצון של הע"ר, שהרבה מהם הם אנשים 'חשובים' במרכאות כפולות, [ירמיהו נ', ו': צֹאן אֹבְדוֹת הָיוּ עַמִּי, רֹעֵיהֶם הִתְעוּם, הָרִים שׁוֹבְבוּם]. שבפנים, עמוק בתוך התכנון שלהם זה להוריד את היהודי האמיתי מהיהדות האמיתית שלו. והע"ר לבוש בחָרֵדִיוּת, כי הוא כביכול 'יהודי צדיק', ובמקום לכוון לאמת, הוא מוריד את היהודי מהאמת. [איכה ב', י"ד: נְבִיאַיִךְ חָזוּ לָךְ שָׁוְא וְתָפֵל, וְלֹא גִלּוּ עַל עֲוֹנֵךְ לְהָשִׁיב שְׁבוּתֵךְ, וַיֶּחֱזוּ לָךְ מַשְׂאוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים]. והאמת היא ש'אין עוד מלבדו'. וכדי לחיות במלחמה הזאת שעוד מעט תיפתח, כדי לשרוד, צריכים קשר הדוק עם הקב"ה, [תהילים קמ"ב, ו': זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ ה', אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי, חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים]. ולא עם אף אחד אחר בעולם. כי אף אחד אחר לא יכול לכוון אותנו לזה. כל יהודי צריך לקשור את הקשר האישי עם הקב"ה, והקשר הזה יציל אותו.
אני יושב ובוכה, בוכה ובוכה, כשאני רואה את היהודים מתעסקים עם שטויות, עם שטחיות, עם עגל הזהב. [ישעיהו ב',ח': וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ אֱלִילִים לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ.] כן, מתפללים, אבל זה עוד רחוק מאידישקייט, כי תרבות עגל הזהב, גורמת לחוסר-הקדושה שיש בכל מקום, גורמת לשטחיות בקיום המצוות בעם-ישראל, לחרדים, וזה ממש רעל שמפריד אותנו מהאמת.
עם ישראל, אני מבקש מכם, אני מתחנן לפניכם, עכשיו, בערב המלחמה הגדולה, תחזרו לאמת! תחזרו לקדושה, תוציאו מהחיים שלכם את כל הדברים ששייכים לעולם הזה, חוץ מהדברים שממש צריכים בשביל להתקיים. תתפללו באמת לה'. תבינו! אנחנו כולנו בסכנה גדולה מאד, סכנה של מוות, סכנה לאבד את הכל, גם בעולם הזה וגם בעולם הבא חס ושלום. זה הזמן לשבת, להתפלל בבכי, לחפש בתוך עצמנו איפה עגל הזהב נכנס, איפה הע"ר קלקל אותנו, ולהוציא את השקר, ולחזור לאמת.
מה עוד אפשר להגיד לכם, עם ישראל? אין לי עוד מילים. הזמן ניגמר, הזמן ניגמר. כל אחד יודע את זה, גם הגויים, וגם היהודים צריכים לדעת. הגויים מבינים, אבל היהודים סתומים, סותמים את עצמם. רוצים עד הסוף, עד הרגע האחרון, למצוץ את כל ההנאות של העולם הזה. [ישעיה כ"ב, י"ב: וַיִּקְרָא אֲדֹ' ה' צְבָ' בַּיּוֹם הַהוּא, לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר שָׂק: וְהִנֵּה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן, אָכֹל בָּשָׂר וְשָׁתוֹת יָיִן, אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת].
אם המשיח היה מגלה את עצמו ברגע זה, הוא היה בא לאזור המגורים של 'היהדות החרדית ביותר' כביכול, שזה מאה שערים, גאולה, רח' רבי עקיבא בבני ברק, ואני מפחד שהוא היה נותן צעקה שהיתה שורפת את כל מה שעומד בשלשת המקומות האלה, ולא היה נשאר דבר, חוץ מהצדיקים האמיתיים, שהם מעטים מאד. כי אלה מקומות שאי אפשר לחשוב עליהם כמקום של קדושה. אין שם קדושה. והקצת שיש בקושי רואים אותו, כי הרחובות האלה, באיזורים האלה, מלאים אלימות, פריצות, שנאת-חינם וחוסר-קשר עם הקב"ה.
עם ישראל, זה הסוף! יותר אין לי מה להגיד. תתחילו לעשות חשבונות לפני הסוף, חשבונות נפש. לשבת, לעבור על החיים שלכם, לראות איפה אתם סטיתם מהדרך. לעשות תשובה עם דמעות וחרטה, לבקש מהקב"ה מחילה, להבטיח, ולקיים, שמהרגע הזה אנחנו חוזרים אליו, גם בלבוש, גם בתפילה, גם בחסד, גם בקדושה, ובכל דבר ששייך ליהודי אמיתי שקיבל את התורה בהר סיני. [יואל ב', יב: וְגַם עַתָּה נְאֻם ה', שֻׁבוּ עָדַי בְּכָל לְבַבְכֶם, וּבְצוֹם וּבִבְכִי וּבְמִסְפֵּד: וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם, וְשׁוּבוּ אֶל ה' אֱלֹקֵיכֶם]. או שתיעלמו מהמציאות לא עלינו. [וראה גליון 37 בכותרת: 'תוכנית אב להצלתינו'].
התורה היום לובשת שק ואפר, כי לא לומדים לרוב לשם-שמים. התורה לובשת שק ואפר, כי הדינים (ההלכות), שבאו ישר מהשמים ליהודים, הם כבר מעוותים. היהודים עוותו אותם, והדיינים פוסקים לפי עגל-הזהב, לפי רצון הקהילה. [פני הדור וכו', הרב וסרמן זצ"ל בקובץ מאמרים בשם הגרי"ס ועוד]. קשה להאמין, איך אפשר לתת הכשר לפאות נוכריות אם התורה אומרת "שיער באשה ערווה", איך אפשר לתת הכשר לעופות כאשר השוחט צריך לשחוט מאות עופות בשעה, ולא תאמינו כמה טרפות עם-ישראל החרדי אוכל. כי כשעניין ההכשרים נהיה עסק עם רווחים ענקיים, אז תמיד יהיו סימני-שאלה גדולים עד כמה ההשגחה יכולה להיות באמת לפי הדין. קשה להאמין, איך נשים יהודיות הולכות ברחוב עם לבוש לא צנוע צר וקצר, אם התורה אומרת "טפח באשה ערווה". קשה להאמין, איך יהודים לא שומרים טהרת המשפחה כמו שצריך. איך יהודים כביכול 'צדיקים' במרכאות כפולות, יודעים להשתמש במילים ובכח-הזרוע נגד נשים וילדות שרוצות לחזור ללבוש הצנוע של שרה אמנו ע"ה.
התורה לובשת שק-ואפר, כי עם ישראל התרחק ממנה. כביכול הם 'קרובים', אבל הם רחוקים מאד מהאמת. התורה הקדושה לובשת שק-ואפר כי היא רואה שה' לא יתן לזה להמשיך. ומאחר ששנים רבות ה' מנסה להחזיר את העם שלו, וזה לא עוזר, [ירמיהו ז', כ"ה: וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת כָּל עֲבָדַי הַנְּבִיאִים, יוֹם הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ: וְלוֹא שָׁמְעוּ אֵלַי, וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם, וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם]. אז לכן חלק ענק של הגויים, והיהודים שיש להם נשמות של ע"ר, יעלמו מהעולם. והיהודים האמיתיים יקבלו משיח-צדקנו.
התורה לובשת שק ואפר ובוכה. ואם גם אנחנו היינו לובשים שק ואפר, יושבים ובוכים, יחד עם התורה, יחד עם השכינה, בלב שבור, ומצטערים על הריחוק, הריחוק שֶׁנָתַּנּוּ לע"ר להרחיק אותנו מהתורה, מהקב"ה, והיינו מצטערים על זה, הייתה תקווה שנעבור את העתיד בקלות יותר. אבל מאחר ומעט אנשים עושים את זה, וברוך ה' יש אנשים שכן עושים את זה, אך מאחר והם מעטים, אז התקווה שנעבור את זה בקלות - היא מעטה מאד.
אין לי יותר מה להגיד. הסוף מתקרב. הסוף לפני העולם החדש. ("כִּי הִנְנִי בוֹרֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וָאָרֶץ חֲדָשָׁה... ". ישעיה ס"ה, י"ז).
ואם אדם בעקשנות מחזיק בשקר וצועק שהשקר הוא אמת, שהשקר הוא התורה, אז הוא לא יוכל לחיות בעולם החדש שכולו אמת.
למה נלקחים הצדיקים?
יצחק אייזיק, י"ב חשון תשע"ב
הַצַּדִּיק אָבָד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל-לֵב. וְאַנְשֵׁי-חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין, כִּי-מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק. ישעיהו נ"ז, א'.
הלך מהעולם הזה צדיק גדול ביארצייט של מאמע-רחל ע"ה. [רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ. ירמיהו ל"א]. היהודי הזה עשה מסירות-נפש ענקית בשביל התורה. והוא רק אחד מצדיקים רבים שבחודשים האחרונים נעלמים מהעולם הזה. ולפעמים יותר מִשְנַיִם ליום. צדיקים, שחלק מהם ידועים מאד כמו הרב הגאון ר' נתן צבי פינקל זצ"ל, וחוץ מזה, הרבה מאד צדיקים פחות ידועים בעולם-הזה, אבל מאד מכובדים בשמים.
וזה מצב מפחיד ביותר. כי מה אנחנו נעשה בלי הצדיקים?! והצדיקים שנקראים גדולי הדור - הרוב יהודים מבוגרים מאד, ואנחנו רועדים על הבריאות שלהם יום-יום. ונשאלת השאלה: למה?! למה ברגע הזה בהיסטוריה אנחנו עומדים ומסתכלים יום-יום איך שהפאר של עם-ישראל פשוט נעלם. [ליקו"ת ח"ב, ל"ג]. מהי הסיבה? פשוט מאד. אנחנו ממש לפני הגאולה השלימה בעזרת ה', ועם ישראל במצב קשה מאד. ואם נותנים לעם-ישראל יותר מדי מוסר - אז עם-ישראל לא רוצה לשמוע בדרך כלל.
[תהילים נ',יז: וְאַתָּה שָׂנֵאתָ מוּסָר וַתַּשְׁלֵךְ דְּבָרַי אַחֲרֶיךָ:] ויותר מזה, עם ישראל כועס על אלה שאומרים להם את האמת, ובורחים מן האמת במקום להתקרב. ולכן, הקב"ה מוריד על היהודים מכות קשות. בשנים האחרונות המכות על עמ"י הם גדולות וכואבות מאד. יהודים רבים שנפטרים באופן פתאומי, או בתאונות דרכים לא-עלינו, או בכל מיני צורות משונות ל"ע, או במחלות קשות ורבות ל"ע. ואנחנו קוברים אותם, וממשיכים הלאה. שוכחים, וממשיכים, אבל אנחנו לא חוזרים בתשובה במיוחד. [ישעיהו מ"ב כ"ה: "וַיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו חֵמָה אַפּוֹ וֶעֱזוּז מִלְחָמָה. וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב וְלֹא יָדָע, וַתִּבְעַר בּוֹ וְלֹא יָשִׂים עַל לֵב"].
יש אמנם כמה יהודים שחוזרים בתשובה באמת, אבל הרוב ממשיכים להתרחק, ואני מדבר על החרדים. ממשיכים להתרחק, ממשיכים לטבוע בתוך העולם-הזה ועגל-הזהב. אמנם מדביקים 'הכשרים' על זה, אבל זה טרף, וזה מביא רק לסוף החיים, שאדם יפסיד את הנצח חס ושלום.
אבל הקב"ה רואה שזה לא עוזר - אז הוא לוקח מאתנו את הצדיקים. כי בלי הצדיקים אין לנו הרגשה של בטחון בכלל. וברגע שהם נעלמים מהשטח - אז הכל מפחיד ביותר. ונכון שבשמים הם יתפללו על עמ"י, וזה יעזור. אבל כל יהודי ויהודי חייב לבד לקשור קשר עם הקב"ה. וזה מה שיציל אותו. ולא יהיו לנו צדיקים לעזור, כי הם כמעט לא קיימים פה. אנחנו עוד מעט נהיה ממש יתומים ה' ירחם, וכמו שכתוב, שבסוף - לפני משיח, זה יהיה דור של יתומים. יתומים מרבנים, מצדיקים שמכוונים אותנו ונותנים לדור זכויות.
ומה אני יכול לומר. כמעט עשרים שנה אנחנו מדברים. ויש אנשים שמתחילים להבין, אבל הם לא הרוב. ממשיכים להלחם יהודי-נגד-יהודי על שטויות. יהודים עושים נגד יהודים אחרים כל-מיני מעשי רשעות, רק מקנאה ושנאה וכל מיני רגשות שליליות. 'מחלוקת' - זה שם המשחק. והמצב הולך ומחמיר. יש אלימות ברחוב החרדי. והמצב הוא שמי שרוצה לגדל ילדים לתורה ומצוות ומעשים-טובים, באמת אין כמעט סיכוי לילד להגיע לאידישקייט אמיתית. ולכן, חייב להיות עכשיו סוף הגלות. חייב להיות סוף הגלות עכשיו! ברגע זה! כי אין תקוה כמעט לעתיד. מרגישים שהשכינה כבר לא נמצאת בכל העולם. יהודים רבים סובלים בצורה קשה ביותר. אבל לא מתעוררים. ממשיכים להיות שמחים עם עצמם, לומדים, שומרי-שבת, יהודים טובים, אבל - בלי לב. לרוב - הם בלי לב. גם הישיבות, גם הבתי-יעקב. לומדים, ולומדים, אבל איפה הקב"ה באופק?! איפה הקב"ה?! לא בלב. לא בלב של רוב היהודים.
עם ישראל, מה שאני אומר זה לא חדש. רק דבר אחד אני רוצה לומר: עננים שחורים מאד באופק. [צפניה א', ט"ו: יוֹם עֶבְרָה, הַיּוֹם הַהוּא: יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה, יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה, יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל]. העננים השחורים זה מלחמה. המלחמה העולמית השלישית. ומלחמה זו תהיה קשה ביותר. מאות-אלפים, ואולי מליונים יהרגו. שני שליש של העולם יהרס. [יחזקאל ז', ה': כֹּה אָמַר אֲד' ה', רָעָה אַחַת, רָעָה הִנֵּה בָאָה: קֵץ בָּא, בָּא הַקֵּץ, הֵקִיץ אֵלָיִךְ, הִנֵּה בָּאָה: בָּאָה הַצְּפִירָה אֵלֶיךָ יוֹשֵׁב הָאָרֶץ, בָּא הָעֵת, קָרוֹב הַיּוֹם מְהוּמָה, וְלֹא הֵד הָרִים]. וארץ ישראל לא תהרס. אבל היהודים, גם בארץ-ישראל, אלו שלא חוזרים בתשובה, אלה שממשיכים בשיטוט (בשוטטות) שלהם בעולם הזה, הם לא ישרדו. זה לא אומר שלא יהיה כלום בארץ-ישראל. יהיה, אבל ארץ ישראל לא תהרס לגמרי. ואני רק יכול לברך את כל עם ישראל שנחזור בתשובה שלמה, ושהסוף שלנו יהיה הגאולה השלמה, ושנזכה לזה, כי זה יהיה תענוג יותר מכל התענוגות של העוה"ז. אבל אני מאד דואג שעד שנגיע לזה העולם יהיה מקום הרוס. הרוס ממש. ה' יהרוס לגמרי את כל הרע, את כל השקר, ויביא אותנו לעולם-של-אמת. בלי היצה"ר. אבל - רק עם האמת.
תבחרו עם ישראל, תבחרו. אין הרבה זמן. המלחמה הזאת עומדת לפנינו. ואפשר כבר לראות אותה מרחוק, שהיא מתקדמת במהירות אלינו. נשק שלא-נדע יש לכל הארצות, רשעות ושקר מנהלים את העולם. ואין הגיון בכלום. השטן מוביל אותם. היצה"ר, הנחש, שולט עליהם. אבל בסופו של דבר בניסים ענקיים - ה' ימחוק אותם מהקיום. ולחכות, אפילו דקה אחת, זה דבר מסוכן ביותר. חייבים ברגע זה לשנות את הכיוון לכיוון-של-אמת, ולהוריד את כל השקר שיש לכם בחיים.
לפני הפיצוץ
בנימין גולדן, ג' כסלו תשע"ב
אוי לעם ישראל!, אין קנאים. כמעט אין קנאים כבר. ואיך אפשר להמשיך את הדורות בלי קנאים לה'?!
אין יהודים-קיצונים כמעט. קיצונים - בקירבה לה' ובעבודת ה'. אין כמעט. רק מעטים מוכנים להקריב את-עצמם בשביל האמת. וזה מאד מפחיד. כי הרחוב החרדי נהיה פרוץ, ומסוכן, ועויין לכל דבר ששייך לאמת. יש קבוצות של חוליגנים, של בריונים ששולטים לרוב על דעת הקהל, והם עובדים בשביל 'כביכול צדיקים', עסקנים גדולים שכביכול רוצים את טובת עמ"י. והמצב הזה הוא לא חדש בהיסטוריה של היהודים. היו בריונים שבגללם ביהמ"ק נחרב בסופו של דבר. והיום, גם כן זה כך. רק שאין לנו בית-מקדש. אבל את הקהילות הגדולות של יהודים 'כביכול שומרי מצוות' - הבריונים האלה עם המנהיגים שלהם מחריבים. ובעתיד הקרוב המצב יחמיר מאד. החוליגנים ישלטו יותר יחד עם המנהלים שלהם, ואדם שבאמת מחפש אמת ורוצה להתקרב לה', הוא יהיה כאילו 'המוזר', וה'לא-שייך לאידישקייט'. [ישעהו נ"ט ט"ו: וסר מרע משתולל] אבל ה' יטפל בכל אלו, שהם למעשה נשמות של ע"ר.
בעתיד הקרוב יותר תתחיל רשמית מלחמת העולם השלישית. ובעתיד היותר-קרוב, תהיה נפילה בעולם של הגשמיות, כמו שלא היתה בהיסטוריה. וזה, ביחד עם המלחמה העולמית הקשה ביותר שהיתה אי פעם בגלל הנשק המשוכלל, והמסוכן, והקטלני של היום, שני הגורמים הללו - יהרסו ויחריבו הרבה מאד מהעולם, כולל הקהילות היהודיות. ותישאר כמות יחסית-קטנה של יהודים לקבל משיח צדקינו.
אבל אנחנו, היהודים שבאמת רוצים אמת, אנו יודעים שכל זה מסופר בהרבה נבואות. והרבה מאד צדיקים גדולים מהדורות הקודמים כתבו ברורות, שבדור הזה - רוב היהודים יהיו ע"ר. ואפילו מנהיגים יהיו ע"ר. אבל זה יהרוס את רוב הקהילות. כי אם המצב ימשך כך שההלניסטים שולטים - אז הדור הבא יהיו פחות דומים ליהודים אמיתיים, והדור שאחרי-זה כבר לא יהיו בכלל יהודים. ולכן, כל העולם עובר עכשיו בירור. והיהודים שרוצים להיות יהודים אמיתיים, שנשמותיהן היו בהר סיני - הם ינצלו. השאר יעלמו [אבן שלמה להגר"א, י"א].
לא לפחד! יהודים רודפי אמת, לא לפחד! ה' איתכם! ובעזרת ה', אלה שמוכנים להקריב את עצמם בשביל האמת, בשביל הדור הבא, שיהיו "ערליכע-יידן", יהודים כָּאֵלוּ יעברו את הקושי הרב שעומד בפנינו בעתיד הקרוב. ומי שיותר בוטח בקב"ה, מי שמוכן לחיות על קידוש ה', לא משנה מה שהחברה מסביב אומרת, מי שבאמת אוהב את הקב"ה, הוא ישרוד בע"ה, ויעבור את זה יחסית בקלות.
נכון, הציונים יפלו. ומי שהולך נגד הקב"ה יפול - ובמיוחד הציונים. ולצערי הרב, יש הרבה יהודים שהם לא-ציונים או לפחות רשמית הם לא-ציונים, שהם יפלו. בכל קהילה של יהודים, אם זה חילונים, רפורמים, דתיים או חרדים, כיום - מי שמנהיג את הקהילות, בד"כ מנהיגים את זה כמו הגויים, ולא בדרך האמת. וזה גם כתוב בנבואות ובדברי חכמים, צדיקים גדולים מהדורות הקודמים. כן, הרוב לא-אמת. לא מנהיגים את הקהילות באמת. יש גניבות, יש דילים בין החרדים לחילונים, והכל על גבו של היהודי הפשוט. בדיוק כמו שמנהיגים את המדינה, ככה מנהלים את הקהילות. ובכל העולם זה ככה.
ושכחו מה זה להיות יהודי באמת, איך נראה יהודי באמת. כל כך קשורים לעגל-הזהב. לנסוע, לטוס כמה פעמים בשנה, אמנם בשביל מצוות, בשביל כל-מיני סיבות, אבל גם נוסעים לעשות פסח בשוייץ, ואולי קצת לעשות סקי, והם אומרים "ומה לא בסדר עם סקי?! באמת! שאלתי את הפוסק שלי, והוא אומר שסקי - זאת התעמלות טובה, ובלי שום בעיה הלכתית. למה לא?!"
ואלה הפוסקים. כן, הפוסקים. כל ההנהלה של כל הקהילות, ההנהלה של המדינה - מדינת ישראל, ההנהלה של ארה"ב, של רוסיה, של כל הארצות באירופה, של האו"ם וכו' - זה הכל אותו דבר: על בסיס של כסף ושליטה. אבל לא על בסיס אידישקייט. פה ושם יש יהודים מעטים, אמיצים, שבכל הכוחות שלהם, בכל מאודם, לא מוכנים לעזוב את הקשר האמיתי עם הקב"ה. והיום, מלכלכים אותם וצוחקים מהם. אבל בעתיד הקרוב הם יהיו, איך אומרים ברחוב? על הגובה!
אני באמת רוצה לדבר על הצדיקים שמסתלקים מהעולם הזה. היהודים ממשיכים לחגוג. הם בוכים ברגע הראשון, ומצטערים שצדיק זה או אחר נפטר. הם קצת בהלם, כשביום אחד ארבעה צדיקים נעלמו מהעולם. אבל הרבה מהם פשוט מחליטים: "נוּ, הם נפלו בשבילנו, הלכו ''על קידוש השם'', כדי שאנחנו היהודים לא נסבול. הם לקחו מאתנו את התיקון הקשה, ועכשיו אנחנו יכולים להמשיך בשמחה את החיים הרגילים". לצערי, זו הגישה של רוב האנשים, רוב היהודים. [ירמיהו ב', כט: לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת-בְּנֵיכֶם, מוּסָר לֹא לָקָחוּ; אָכְלָה חַרְבְּכֶם נְבִיאֵיכֶם, כְּאַרְיֵה מַשְׁחִית]. כי הרוב לא מרגישים כמו יתומים. וזה כמו שיש יתומים, שהאבא שלהם נפטר, לא-עלינו, וגם האמא שלהם נפטרה לא-עלינו, אבל יש להם הרבה דודים ודודות שלוקחים אותם ללונה-פארק, וקונים להם מתנות, ונותנים להם כל מה שהם רוצים, והם פשוט נהנים מהחיים. ועל האמא ועל האבא - הם בכלל לא חושבים. [יתומים היינו ואין אב. איכה ה',ג'].
ככה זה אנחנו. אנחנו משתדלים ליהנות מהעולם החומרי. זה לא כולם, אבל זה הרוב. וכששומעים שהצדיקים, שהם השליחים להיות רועי-הצאן שלנו בעוה"ז, שהם נעלמים, ג"כ לא כל כך שמים לב חוץ מאשר באותו יום. כי יש לנו שעשועים אחרים, והכל עם "הכשר", ואפילו ההכשרים הכי טובים. ואי אפשר להיות עצובים. אסור להיות עצוב. זה מביא לדיכאון! ואנחנו רוצים שמחה, אנחנו רוצים לחגוג, ורוצים להמשיך את המסיבה. אבל בין אם הם רוצים או לא - המסיבה תיגמר בעתיד הקרוב. ובמקום המסיבה הם יאכלו עפר. ובמקום כל החומריות שהיתה להם, ובמקום כל ה'לוקסוס' וכל הצעצועים שלהם - יהיו להם שריפות. והם יסבלו מאד, וייעלמו. ואם יש ביניהם נשמה יהודית אמיתית - ה' יביא אותו לאמת. הוא יקבל בסוף את האמת, והוא יציל אותו. אבל אחרי הרבה סבל.
אז עם-ישראל, אם אתם לא רוצים לסבול - כדאי לזרוק את כל הגלידות והשוקולדות, כדי שבסופו-של-דבר לא תצטרכו לאכול עפר. [צפניה א': וְשֻׁפַּךְ דָּמָם כֶּעָפָר, וּלְחֻמָם כַּגְּלָלִים]. ואלו שהם ע"ר, הם לא יוכלו להשתנות או לעשות תשובה, כי הנשמה שלהם היא לא של יהודי. הנשמה שלהם לא יכולה לסבול את התורה ואת המצוות. והם מדללים את התורה והמצוות. ואפילו שהרבה מהם נראים צדיקים, הם מושכים את עמ"י לכיוון של הסכנה הרוחנית - במקום לסחוב את עמ"י בחזרה לאמת.
אגיד לכם עוד פעם. בעתיד הקרוב, העולם עומד ליפול מכל הכיוונים. כלכלית, בבת-אחת תהיה ירידה כ"כ קשה, שיהיו אנשים בלי כסף, ואפילו בשביל אוכל מרגע לרגע. הכסף פשוט יתנדף בתוך המחשבים. ויכול להיות אדם עשיר, שישאר רק עם כרטיס-האשראי וכמה דולרים בכיס, ולא יהיה לו אפילו די כסף למכולת. וזה יהיה באירופה, ובאמריקה, ובעוד מקומות. ובארץ יהיה קשה. בהתחלה לא נרגיש את זה עד-כדי-כך, אבל מספיק קשה, ואפילו קשה מאד. ומי שקשור לעגה"ז מאד, ולא בוטח בקב"ה, ולא מאמין באמת שהוא הכל-יכול, ושהכל הוא נותן לנו, ושאין דבר שאנחנו מקבלים שלא בא ממנו, כי הכל הוא שנותן לנו, מי שבלב לא מאמין באמת בזה - אז הוא יכול פשוט למות מהלם, מ'שוֹק'. אבל אלה שמאמינים ובוטחים יידעו שה' הוא הנותן לנו את הכל. וגם כשאין כסף, ולא רואים אוכל, הוא יכול גם לתת לנו מָן, והוא יכול לתת לנו "באר מרים" לשתות, ואין לנו ממה לפחד כלל.
וחוץ מזה עוד מעט תתחיל המלחמה. ממש עוד מעט. והמלחמה הזאת על הצניעות, זה החלק המקדים, הראשוני של המלחמה העולמית. ותבוא עכשיו מלחמה כביכול בגלל ישראל, או על ישראל, אבל רוב המלחמה תהיה מחוץ לישראל. ותהיה מלחמה קשה ביותר. ויותר אני לא יכול להגיד, רק להזכיר לכם ששני שליש של העולם יחרב, אבל לא ארץ ישראל. [זכריה י"ג, יואל ג', ס' עובדיה]. וזה יהיה מפחיד ביותר. ורוב האוכלוסיה של העולם - תיעלם. וה' יעזור לנו שנזכה לקבל משיח צדקינו כולנו, ושכל היהודים-האמיתיים יעשו תשובה-שלימה, ושנעבור את התקופה הבאה בקלות וברחמים.
