בס"ד
בבוקר אנחנו אומרים
'מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך'.
ונשאלת השאלה למה התוספת הזאת של 'רבה אמונתך'.
לכאורה היא אינה שייכת לפסוק.
ומסבירים לנו המפרשים שהשם יתברך מאמין בנו.
אבא שבשמים מאמין בנו שביום הזה נעשה את השליחות.
שביום הזה נקיים את הרצון שלו. שביום הזה נעשה את הדבר הנכון ונחזור בתשובה.
מי יתן ונזכה להאמין בעצמנו כמו שאבא שלנו מאמין בנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: