1 באוק׳ 2015

תרמיל לדרך

בס"ד





להעמיס בתוך תרמיל כמה ספרים ומחברת

לקפל בתוכו חולצה ישנה למזכרת

להשאיר בחוץ הרגלים ישנים

וכמובן, חברים שלא מפרגנים

לקחת למסע המופלא את שארית הכח שעוד נותרה

ולצאת לדרך של תשובה

דרך של אהבה ומים טהורים

דרך שבה אתה בוחר לחיות את החיים



מור ולבונה

בס"ד


העלית אותי מן המדבר, מקוטרת מור ולבונה,

"כי עזה כמוות האהבה".

כמה אני אסירת תודה שלא ויתרת לי,

על שהאמנת בי.

שהושטת לי יד ועוד אחת.

גם כשתש כוחי ונחלשה רוחי, 

דאגת שאתנער מעפרי, 

כי הגיע זמני...."קומי עורי".

מברכת

בס"ד


אני מברכת על הדלת שפתחת לי,

ועל אמונה חזקה ובלתי מתפשרת שנטעת בתוכי.

אני מברכת ומהללת על כל שיעור של תורה,

שגרם לי לדעת את המשמעות של להיות חופשייה, 

את המשמעות להיות בת חורין - שתמיד ראויה.

שפה נסתרת

בס"ד


כל יום אני לומדת את השפה הנסתרת של המסע האישי שלי לגילוי מלכותו,

מקלפת שכבות של הגנה, מקלפת שכבות של עפר.

לומדת כל יום מחדש להיות בת של מלך,

עם כל הבונוסים המתלווים לתואר הנכסף.

לומדת כל יום ללכת אחר חוקיך, 

למען תשימני כחותם על ליבך, כחותם על זרועך.

להשאיר חותם

בס"ד


להשאיר חותם בעולם שאבא שלי ברא,

זה לקיים את מצוותיו גם כשהדבר נוגד את הטבע שלי,

גם כשלא ממש נוח או נעים.

הוא יצר אותי, רק הוא יודע מה טוב עבורי, 

וזו דרכו לקרב אותי לשורש האמיתי - לגילוי נשמתי.

עוד מעט היא תופיע

בס"ד


עוד מעט היא תופיע, תקיש בדלת כדרכה משכבר הימים,

כולה עטופה שמלה לבנה, צנועה עד להדהים,

הניחוח המשכר שלה ימלא את פינות הבית, 

ואותנו, באהבה.

היא באה להשיב לנו מעט על הגעגוע הבלתי פוסק אליה,

ולאפשר לנו מעט שפיות ונחת, ברגעי חולין של פיזור הדעת.

היא, השבת, יודעת שאי אפשר להמשיך עוד שבוע שלם בלעדיה,

בלי להניח את הראש לפחות לכמה שעות על כתפיה....

שבת שלום !