23 בדצמ׳ 2015

כמוהו בדיוק

בס"ד




להיות במקום של אהבה. מן אהבה נקיה כזאת,

זה מרגיש לי הכי קשה בעולם.

הרי אם אחשוב על זה ברצינות,

הכי קל זה לשנוא, 

הכי פשוט זה לוותר לעצמך ולראות רק 

את מה שחסר באחר, את מה שחסר לך,

את מה שחסר לעצמך.

לשנוא, מביא אותך רק למקום שאתה בטוח שאתה צודק.

שאתה בטוח שזה מה שהשם רוצה.

לאהוב, בלי תנאים,

זה בעצם לגעת באלוקות,

כמוהו בדיוק,

אוהב ללא תנאי.





זה קצת גדול עלי

בס"ד


מתוך קרני השמש הבהירות

אני מנסה להבין,

מתוך ערימת הכביסה הצבעונית

אני מנסה לקלוט,

מתוך ים הבלבול והטעויות

אני מנסה לנחש,

מתוך הקור המקפיא בלילה

אני מנסה לדעת אותך,

אבא.

אבל, בפנים, עמוק עמוק,

אני יודעת שזה גדול עלי.





ברגע אחד של חולשה

בס"ד


ברגע אחד של הבלחה,

היא מבצבצת לה.

עומדת שם, 

כואבת את הכאב שמנסה לדבר,

ברגע אחד של חולשה שלא מרפה,

אני מגלה אותה.

מגלה את ההסתרה,

מגלה את האמת.








כנפי רוח


בס"ד


בן אדם, עלה למעלה עלה,
כי כח עז לך.
יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים.
אל תכחש בם פן יכחשו לך.
דרוש אותם - וימצא לך מיד.
(אורות הקודש, הרב קוק).

1 בדצמ׳ 2015

הכי גבוה שאפשר

בס"ד

להתרומם למעלה

הכי גבוה שאפשר.

מעל כל רגש של קנאה,

מעל כל סממן של קטנוניות 

או רחמים עצמיים

ולהמשיך הלאה במסע הזה של החיים...

להגיע אל הפסגה הזאת שנקראת חסד מופלא

שבה אני רק נותן, גם אם אין כל סיבה.

ככה סתם, להיות במקום של אהבה.

כמו הציפור...

בס"ד

נכספת הנשמה

להגיע 

ולעוף כמו הציפור

כשהיא משוחררת מדאגות

ומידיעה של קיימות כלשהיא