21 בספט׳ 2016
ויזכור את ימי החושך...
בס"ד
"כי אם שנים הרבה יחיה האדם בכולם ישמח
ויזכור את ימי החושך, כי הרבה יהיו,
כל שבא הבל", קהלת י"א
רוב בני האדם החיים בעולם סבורים שהעולם הזה הוא היחיד הקיים. גם חלק מהאנשים
המאמינים בקיומו של העולם הבא, אינם חיים את חייהם לאורה של ידיעה זו. מרוץ החיים
משכיח את תכלית החיים!
אדם המתבונן בחייו מסוגל להבין אט אט שלא יתכן שהחיים כאן הם חזות הכל. לא יתכן
שנוצרנו עם נפש כה עמוקה ועם נשמה כה נעלה אך ורק כדי לחיות עשרות שנות חיים
חומרניים ותו לא.
זכירתו של כלל זה בכוחו להעניק את הממד הנכון לחיינו העכשוויים. מנקודת הראות של
הנצח, של העולם הנמצא מעל למישור הזמן, כל הנמצא כאן ניתן לכנותו "הבל", כלומר,
אין לו קיום. עם חלוף הזמן, גם הוא חולף בלי להשאיר רישום כלשהו.
(אתר "להבין)
מעלתה...
בס"ד
גודל מעלת הצניעות (עפ"י הזוהר והספרים הקדושים)
בספרים הקדושים כתוב שכאשר הרחוב מלא בפריצות ובאנשים בעלי עבירות, נמצאים שם מחנות גדולות של קליפות ומזיקים. בגמרא מס' "ברכות" כתוב שיש כ"כ הרבה קליפות כך שהם עומדים זה על זה בכמה קומות, והקב"ה שרוי בצער גדול מאד. ויוצא כרוז בשמיים – "המלך בצער" וכשהמלך בצער כל העולמות וכל הנשמות בגן-עדן וכל המלאכים בצער.
ואז עוברת בת יהודית ברחוב לבושה בלבוש צנוע. ובספרים כתוב, כשיהודי הולך על פי תורה הולכים איתו מחנות גדולות של מלאכי השרת וכח גדול של קדושה, ונופל פחד נורא ובהלה גדולה על הקליפות. והקב"ה מביט על כל זה, ויש לו שמחה עצומה של נקמה בשונאים, ואז יוצא כרוז בשמים "המלך בשמחה" – כל המלאכים והנשמות מביטים מטה ורואים את כל שונאי הקב"ה נשמדים וכח הקדושה משמיד את הקליפות, ויש שמחה בכל העולמות! וכולם שומעים מה שמכריזים שהנצחון של הקדושה
והשמחה ההיא גרמה בת יהודית שעברה ברחוב בלבוש צנוע והשם שלה הוא פלונית בת פלונית.
ואחרי מאה ועשרים שנה, כששומעים את השם, באים לקבל את פניה ולחלוק את הכבוד שמגיע לנשמה שעשתה את השמחה למלך ולכל העולמות. והכבוד וההוד וההדר שמגיע לנשמה, אי אפשר לתאר ולכתוב את כל זה.
הירשם ל-
רשומות (Atom)





