אומר דוד המלך "מי יעלה בהר ה' – נקי כפיים ובר לבב..." אדם שרוצה לטפס על הר גבוה, צריך שיהיו ידיו נקיות מדברים אחרים ויחזיק רק בחבל העלייה... כך גם בענייני רוחניות, אין יכול אדם לעלות למדרגה רוחנית גבוהה רק אם הוא נקי כפיים, ללא שמץ של אבק גזלה וגניבה ולבו נקי מהרהורי עבירה. ה"חפץ חיים" התפרנס מחנות מכולת שאשתו ניהלה. פעם, נכנס אליו גוי אחד וקנה דג מלוח. שילם בעבורו ושכח לקחת את הדג עמו. חיפש רבי ישראל מאיר הכהן את הגוי בכל העיירה ראדין ולא מצאו. מה עשה? העמיד חבית של דגים מלוחים בפתח החנות, וכל קונה גוי שנכנס - קיבל דג מלוח בחינם, כדי לצאת ידי חובת הגזל של הקונה הגוי.
אף אחד מאיתנו לא יכנס לבית חבירו ויגנוב חפץ, אך ברמה שלנו כשמישהו נדחף לקדמת התור יש כאן חשש גזלה, ועוד שזה יכול לגרום לחילול ה'. ואפילו אם מישהו מוותר לנו הרי אנו צריכים רשות מכל האנשים מאחורי התור (עדיף לחכות שעה בתור מאשר לעבור על עבירת גזלה ולגרום חילול ה' ח"ו)... כאשר אנו עושים 'פרסה' בחניה פרטית של מישהו אחר בלי רשותו זה חשש גזלה, וכו'. כמה עלינו להיות זהירים שהרי בשמיים מקפידים כל כך על כל גזלה הכי קטנה.
הרב יוסי מזרחי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: