בס"ד
גם כשהפצעים פתוחים,
והרגליים כואבות כל כך מדרך ארוכה,
צריך להמשיך ללכת,
להמשיך לצעוד.
להביט לצדדים ולחפש את אותם מתנות
שיתנו לנו כוח.
שירוו אותנו כמו מים על אדמה יבשה
ויחזירו לנו את אותה נשמה אבודה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: