בס"ד
המסע אל התכלית - נלקח מאתר "נקודת אמת"
פרשת השבוע, פרשת מסעי, מתארת את מב' המסעות של בני ישראל במדבר. עפ"י הספרים הקדושים היא מרמזת על המסע שכל אחד מאיתנו עובר בזה העולם מרגע צאתנו מן הרחם- שהוא בחינת יציאת מצרים, עד בואנו אל הארץ העליונה- שהיא בחינת ארץ ישראל, הארץ הקדושה.
במסעות אלה כמו בני ישראל במדבר שהיו צריכים להיטהר מיציאתם מארץ מצרים שהיו עבדים והיו שקועים במט' שערי טומאה- כלומר היו שקועים ברצון לקבל לעצמם האגואיסטי, והיו צריכים לעבור מב' מסעות לטהר עצמם- כלומר: להפך את הרצון לקבל שיהיה רק בעל מנת להשפיע נחת רוח לבורא עולם. כך גם אצל כל יהודי ; הוא עובר מב' מסעות החל מרגע לידתו עד ליום שבו מחזיר נשמתו לבוראה ותכלית המסעות האלה היא לתקן את הרצון - מרצון אגואיסטי של קבלה עצמית לרצון לקבל רק בעל מנת להשפיע.
במסעות האלה כל אחד מאיתנו עובר נסיונות קשים אבל יש לנו בחירה איך לעבור אותם. בדרך הקשה- דרף יסורים ח"ו או בדרך תורה. דרך יסורים- זה הדרך שנראית הכי קצרה- 'לעשות מה שבא לי', אך זאת דרך ארוכה מייגעת ומתפתלת וזה כשהאדם בוחר ללכת לא בדרך של תורה ומצוות. גם אם הוא הולך בדרך של תורה ומצוות- הן לא מאירות לו מכיוון שעושה אותן 'מצוות אנשים מלומדה', מתוך הרגל ללא כוונת הלב, אז במקום שהתורה תהיה לו סם החיים נעשית לו ח"ו סם המוות!
דרך תורה ומצוות- זוהי דרך שנראית ארוכה, אך זו הדרך הקצרה והחלקה ביותר, שמעלה את האדם למדרגות רוחניות גבוהות ביותר. כשיהודי מקיים תורה ומצוות ומכוון שהמאור שבה יחזירו למוטב, אז זוכה להפך את כל כלי הקבלה שלו לעצמו, שישמשו רק בעל מנת להשפיע נחת רוח לבורא עולם. אז זוכה שהמסעות שלו לא נראים כל כך קשים ומפרכים, אלא כדרך משמחת לעבוד את השם ולהתדבק בו יתברך.
וכתוב בספר יסוד העבודה בשם האר"י הק': "כל יום ויום ושעה ושעה אינו דומה על אחת ואחת לחברתה מיום בריאת עולם והלאה, ואין אדם אחד יכול לתקן מה שחבירו מתקן. כי כל עבודות האדם הן למען יעלה בירורין וניצוצות קדושות הנפולות, והניצוצים הם מצירופי ומזגי המידות השייכים בכל הבריאה, והאדם מתקן לפי שורש עולמו אשר הוא עומד בו."
לכל אדם יש תפקיד מיוחד שלולא זאת, הרי לא היה נברא, ולכל שעה ולכל רגע יש תפקיד מיוחד שאי אפשר למלא בזמן אחר. ולכל יהודי נותן הקב"ה את הכוח ואת התנאים המיוחדים לו עפ"י השליחות העליונה שעליו לתקן. וזה עניין מב' המסעות שעל כל יהודי לעבור כדי להגיע לתיקונו.
כל נשמה יהודית היא עולם שלם והקב"ה מסבב "לבל ידח ממנו נדח" ונותן לכל יהודי את כל התנאים שיוכל להתפתח ולהגיע אל תכליתו הן בסור מרע והן בעשה טוב.
שנזכה לעבור את המסעות מתוך שליחות והשפעה ונזכה כולנו לביאת משיח צדקנו במהרה ולגאולה השלמה!
המסע אל התכלית - נלקח מאתר "נקודת אמת"
פרשת השבוע, פרשת מסעי, מתארת את מב' המסעות של בני ישראל במדבר. עפ"י הספרים הקדושים היא מרמזת על המסע שכל אחד מאיתנו עובר בזה העולם מרגע צאתנו מן הרחם- שהוא בחינת יציאת מצרים, עד בואנו אל הארץ העליונה- שהיא בחינת ארץ ישראל, הארץ הקדושה.
במסעות אלה כמו בני ישראל במדבר שהיו צריכים להיטהר מיציאתם מארץ מצרים שהיו עבדים והיו שקועים במט' שערי טומאה- כלומר היו שקועים ברצון לקבל לעצמם האגואיסטי, והיו צריכים לעבור מב' מסעות לטהר עצמם- כלומר: להפך את הרצון לקבל שיהיה רק בעל מנת להשפיע נחת רוח לבורא עולם. כך גם אצל כל יהודי ; הוא עובר מב' מסעות החל מרגע לידתו עד ליום שבו מחזיר נשמתו לבוראה ותכלית המסעות האלה היא לתקן את הרצון - מרצון אגואיסטי של קבלה עצמית לרצון לקבל רק בעל מנת להשפיע.
במסעות האלה כל אחד מאיתנו עובר נסיונות קשים אבל יש לנו בחירה איך לעבור אותם. בדרך הקשה- דרף יסורים ח"ו או בדרך תורה. דרך יסורים- זה הדרך שנראית הכי קצרה- 'לעשות מה שבא לי', אך זאת דרך ארוכה מייגעת ומתפתלת וזה כשהאדם בוחר ללכת לא בדרך של תורה ומצוות. גם אם הוא הולך בדרך של תורה ומצוות- הן לא מאירות לו מכיוון שעושה אותן 'מצוות אנשים מלומדה', מתוך הרגל ללא כוונת הלב, אז במקום שהתורה תהיה לו סם החיים נעשית לו ח"ו סם המוות!
דרך תורה ומצוות- זוהי דרך שנראית ארוכה, אך זו הדרך הקצרה והחלקה ביותר, שמעלה את האדם למדרגות רוחניות גבוהות ביותר. כשיהודי מקיים תורה ומצוות ומכוון שהמאור שבה יחזירו למוטב, אז זוכה להפך את כל כלי הקבלה שלו לעצמו, שישמשו רק בעל מנת להשפיע נחת רוח לבורא עולם. אז זוכה שהמסעות שלו לא נראים כל כך קשים ומפרכים, אלא כדרך משמחת לעבוד את השם ולהתדבק בו יתברך.
וכתוב בספר יסוד העבודה בשם האר"י הק': "כל יום ויום ושעה ושעה אינו דומה על אחת ואחת לחברתה מיום בריאת עולם והלאה, ואין אדם אחד יכול לתקן מה שחבירו מתקן. כי כל עבודות האדם הן למען יעלה בירורין וניצוצות קדושות הנפולות, והניצוצים הם מצירופי ומזגי המידות השייכים בכל הבריאה, והאדם מתקן לפי שורש עולמו אשר הוא עומד בו."
לכל אדם יש תפקיד מיוחד שלולא זאת, הרי לא היה נברא, ולכל שעה ולכל רגע יש תפקיד מיוחד שאי אפשר למלא בזמן אחר. ולכל יהודי נותן הקב"ה את הכוח ואת התנאים המיוחדים לו עפ"י השליחות העליונה שעליו לתקן. וזה עניין מב' המסעות שעל כל יהודי לעבור כדי להגיע לתיקונו.
כל נשמה יהודית היא עולם שלם והקב"ה מסבב "לבל ידח ממנו נדח" ונותן לכל יהודי את כל התנאים שיוכל להתפתח ולהגיע אל תכליתו הן בסור מרע והן בעשה טוב.
שנזכה לעבור את המסעות מתוך שליחות והשפעה ונזכה כולנו לביאת משיח צדקנו במהרה ולגאולה השלמה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: