בס"ד
רצים. כולם רצים. מנסים להגיע אל היעד. רק מלהביט בבוקר על העוברים
והשבים, שאיכשהו תמיד בדרך לאן שהוא וכבר נדמה שפספסת משהו, שנשארת מחוץ לתמונה.
לפני שנים החלטתי לצאת מהמרוץ. הבנתי שנכשלתי. הבנתי שמעולם לא הייתי
טובה בלרוץ למרחקים ארוכים. ייתכן שלא היו לי את זוג הנעליים המתאימות שיסייעו לי
לזנק בכל פעם שיריית הפתיחה נשמעת.
יש סיכוי שלא ממש היה לי את הרצון לרוץ ככה סתם למקום לא ידוע. למקום שאין
לו תכלית. למקום של דמיון. תעתוע אחד שאין לו סוף. סתם תוצר לוואי של כמה הוגי
רעיונות שוטים, שהצליחו לשטות בי תקופה לא מבוטלת.
די הרבה הרימו גבה ותהו איך זה שיצאתי מהמשחק, ודי בהפגנתיות יש לציין.
אף אחד לא הבין מה גרם לי להרים את הידיים ולומר לא עוד. לא רוצה יותר. התעייפתי
מלהעמיד פנים. התעייפתי מהכל.
הרגשתי שנפשי כארץ עייפה, לא היה בי יותר את הכח להישמע להוראות.
להיות חלק מסטנדרטים של חברה שמנסה להמציא את עצמה בכל פעם מחדש. להיות חלק מהזרימה
הטבעית של רוח הפרצים.
יותר מידי זמן זרמתי עם הרוח הזאת ונתתי לה פתח, וגם פתחון פה. אפשרתי
לה להכנס לתוך הבית ולתוך הנשמה בלי לבדוק אם היא מגיעה מהכיוון הנכון. אם יש בה
את היכולת להזיק לי.
כשהבנתי שאין לי את היכולת להמשיך, ואין לי את הרצון לרוץ עם כולם, ושהנעליים
שלי בעצם לא מתאימות לסוג כזה של חיים, הודעתי על פרישה. ויתרתי מראש על הנסיון
הטפשי לנצח.
הבטתי לשמיים ורציתי תשובות. השם עדי כמה חיפשתי אחרי התשובות שיניחו
את דעתי ויתנו לי לפחות רגע אחד של שלווה. רגע אחד של ידיעה מנחמת שמגיעה עם
וודאות אחת קטנה, לכל שאלה שנזרקה לה עם הרוח.
הנעליים מהמרוץ הקודם חיכו לי בפינה של החדר. חיכו שאנעל אותן שוב
ונצא יחד לריצה. נצא למרוץ של הנשמה נגד הרוח של הרחוב. נגד הכפירה. נגד התעתוע. נגד
החיצוניות, נגד שנאת החינם. נגד כל המשחק הזה שאני לא רוצה להיות חלק ממנו.
זה מרגיש לי כל כך בטוח לרוץ לכיוון הנכון, לרוץ לחפש את אבא שלי בכל
פינה. בכל קרן של רחוב. לחפש אותו בכל נשימה מחיי. לחפש את שאהבה נפשי. אני מחפשת
לדעת איפה הפעם האלוקות תתפוס אותי.
ברור לי יותר מתמיד שלא אוריד את העיניים מהמטרה. לא אתן לאף רוח
לעצור אותי בדרך, חזקה וסוערת ככל שתהיה. ברור לי מעל לכל ספק שגם אם הרגליים
יכאבו ואבנים אותי בדרך יפצעו, אני ממשיכה הלאה, בלי לעצור. אני ממשיכה עד הנשימה
האחרונה, עד שיגיע היום שאחזיר את נשמתי לכור מחצבתה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: