לבחור

בס"ד

ימים של בחירות עוברים עלינו. ימים של כאב ראש אחד גדול. ימים של הבטחות משמעותיות שבהן נדמה לנו שהנה עכשיו זה קורה. ממש אחרי שהמפלגה הזו או השנייה תעלה לשלטון, יהיה טוב. יהיה לכולנו נפלא. כולנו עולים על טיסה ישירה לגן העדן העליון.

מאותו הרגע של חילופי השלטון כבר לא יהיה לי מינוס בבנק. ויותר לא תכאב לי הבטן. מן הסתם אף פעם לא יהיה לי פנצ'ר באוטו, ואפילו הללי מרים הקטנה תכנס בזמן למקלחת. אז מי צריך יותר מזה?

הלוואי והכל היה פשוט. באמת פשוט. אבל הבחירות שלנו, או יותר נכון הבחירות האישיות שלי זה אחד הדברים הבלתי פתורים שלא לומר הכי קשים עבורי ביהדות.

כח הבחירה נמצא בידיים שלי, ואין דבר מורכב יותר. אין דבר מפחיד יותר, בהנחה שכל בחירה שלי משפיעה ישירות על מי שנמצא סביבי וחי איתי באותו הבית.

זה דבר כבד משקל להיות חלק מהעם היהודי. שהרי כל מילה שיוצאת מפי יש לה משמעות רחבה שמשליכה ישירות על יהודי אחר שנמצא כרגע בתאילנד ומנסה לתפוס טיסה לאיים.

שמעתי שפעם שאלו את הרב גנחובסקי זצ"ל במי לבחור, והשיב להם הרב הצדיק. "כתוב לנו בתורה במי לבחור - ובחרת בחיים. צריך לבחור בחיים".

כל הבחירות שעשיתי עד היום הביאו אותי לנקודה שאני נמצאת בה עכשיו. לנקודת האפס. לנקודה שאני מתחילה מחדש את החיים. לנקודה שאני צריכה לבחור נכון.

ונקודת האפס מבחינתי זה לקום בכל בוקר מחדש ולהחליט שאני בוחרת בחיים. אני בוחרת ללכת עם הקדוש ברוך הוא. אני בוחרת להלחם בכל החושך שנמצא סביבי.

מדובר במשוואה לא פשוטה. במיוחד לאור העובדה שיש לי רזומה לא פשוט ועב כרס של בחירות שגויות. של בחירות שעזרו לי להיכנס עוד יותר עמוק לתוך הבור שכריתי לעצמי.

ולעיתים מדובר רק בבחירה אחת שיכולה להפוך לך את כל מה שבנית. בחירה אחת שיכולה לטלטל לך את הנשמה ולזרוק אותך החוצה. לזרוק אותך למקומות שלא ידעת על קיומם. רק בחירה אחת קטנה יכולה לפצוע אותך קשות ולגרום לך להביט לשמים ולצעוק שזה כואב.

לבחור בחיים. זאת תשובה מדוייקת כל כך שאוספת אותי לתוכה. הבחירה הזאת בחיים. בדבקות בבורא אפילו מתוך הכישלון, אפילו מתוך אלפי הבחירות והטעויות האפשריות, זה הדבר היחידי שיש לי לתת לו.  

לפחות בדבר אחד הבחירה שלי נכונה, ואן לי התלבטות. אני יודעת איזה פתק לשים בקלפי האישי שלי. זה פתק שאני כותבת אותו בכל בוקר שמגיע אחרי לילה ארוך ככל שיהיה. אחרי שיצאתי בקושי מהבור העמוק שנפלתי אליו בפעם העשרים ותשע. אני בוחרת בחיים. אני בוחרת להחזיק בעץ החיים.