בס"ד
בכל בוקר כשאני פוגשת את עצמי במראה אני מצליחה לראות אותי. לראות
פנימה. איפה שהזריחה מתחילה להעלות אצלי חיוך. ניצנים ראשונים של קרני שמש זעירות.
לא תמיד הצלחתי להבחין בה מתעוררת. נובטת. מצמיחה שורשים במקומות קרירים.
שורדת את תנאי הקרקע הרצופה אבנים חדות.
היום אני יכולה לחבק אותה. להכיל אותה עם כל פגעי הזמן שהותירו בה
רושם. להבין את השפה שהיא מדברת. לשמוע אותה קוראת. לוחשת לי קרוב.
לפגוש את הנשמה, זה משהו שלא קורה ביום אחד. זה לא לחיצת כפתור על ברז
של מים. או על מתג של חשמל. להכין את עצמך לפגישה עם הנשמה שלך, זה דבר הרבה יותר
עמוק. זה דרש ממני לעשות מעשה. זה דרש ממני להיות צנועה.
יש כאלה שירימו גבה וישאלו איך זה שכמה חתיכות של בד יכולות להשפיע על
טיב הקשר, על איכות השמיעה. על תדירות השיחה היומית, והשפעתה על כל מהלך היום. על
כל מהלך החיים.
אבסורדי ככל שזה ישמע אבל התשובה היא כן. התשובה היא שחצאית ומטפחת
יכולות לשנות את כל ההשקפה שלך. יום אחד הבנתי שככל שאני מכוסה יותר, ככל שאני
פחות פרוצה לרוח, הפנימיות מתחילה לבצבץ. ולחפש את הדרך החוצה.
מדובר במתמטיקה פשוטה. מדובר בהבנה שלא ידעתי על קיומה עד שלא חזרתי
בתשובה. עד שלא קניתי תוספת של בד שהחזירה הביתה את החלקים שהלכו לאיבוד.
היום, אחרי שעברו שנים, אני יכולה להביט בה בגובה העיניים. מרגישה
איתה מספיק נוח בכדי לספר לה אותי. את עצמי. בלי לחשוש מכל אלו שנרתעים מתוספת של
בדים. תוספת של אורך.
צניעות זאת מתנה. זה שלל. זה משהו שלעולם לא אמכור אותו. זה משהו
שזכיתי בו אחרי שנים של חיפוש. הצניעות היא מפלט. היא סירת הצלה בתוך מים גועשים.
היא מכסה אותי מהרוח הקרה. היא מבריחה אותי מעזי פנים וחוצפה שרק מתעצמת.
הלוואי והייתי יכולה לצעוק לכולן שלא יוותרו על המתנה הזאת. שלא יפנו
לה עורף. שינסו לראות את מה שהיא מחוללת איפה שלא רואים. איפה שרק מרגישים.
הייתי רוצה לבקש מהאחיות שלי שעמדו איתי על הר סיני, שלא יתפשרו על
פחות מהטוב והצנוע ביותר. שלא יסכימו להתפשר. שלא יתנו לתרבות שבחוץ להיכנס מבעד
לדלת. מבעד לחריצים הקטנים שהן השאירו.
כחילונית לשעבר אני יכולה להבין את ערכה. אני יכולה להבין עד כאב את
חשיבותה. אני יכולה להבין את הנכס היהודי הזה ששמר עלינו בכל דור ודור. ומהמקום שהגעתי ממנו אני מבקשת מכן להיות אמיצות. להיות לוחמות. לקחת לעצמכן עוד הידור אחד,
ועוד אחד. לתת לאבא שבשמים את מה שהכי יקר
לו בעולם. לתת לו את הכתר שלך. את כתר הצניעות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: