11 באוק׳ 2020

אותו געגוע

 בס"ד


 


אותו געגוע ישן שנמשך כבר אלפי שנים.

אותו געגוע שמכאיב את הלב. 

צובט אותו כמו ציפורניים חדות שמסרבות להרפות. 

מסרבות לקבל את היום הנוסף שחולף. את הלילה שמגיע ולא משנה.

 לא את המצב שלי ולא את של כולם. 

הגעגוע הזה שלא מרפה. לבית מקדש אחד ויפה.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

מאת:

תגובה: