מחברת של פחדים

 בס"ד

 

המפגש האקראי עם העיניים שלי מסגיר אותי. מגלה את מה שאני יודעת כבר מזמן. מגלה את הפחדים העמוקים ביותר שמסתתרים להם מאחורי משקפי שמש שחורות שמסתירות כמעט חצי פנים.

כל פעם שאני מביטה במראה אני רואה אותם. אני רואה את הפחדים שמסרבים לעזוב. מסרבים לשחרר אותי לחפשי. פחדים שהיו שם תמיד.

אם אנסה לחשוב היטב מה הפחד הכי גדול שקיים בתוכי, ספק אם אמצא אותו. ספק אם אדע להניח את האצבע, ולהכניס אותו למשבצת אחת.

יש לי מחברת של פחדים עם שורות ארוכות שלא נגמרות. עם חששות בצבעים שונים, שמבקרות אותי בלילה. מבקרות אותי ביום ובכל פעם שאני פנויה להקשיב להן.

בתחילת המחברת נמצא הפחד מלאכזב. הפחד שלא אעמוד בציפיות שיש לכולם ממני, שלא אצליח לעמוד בדרישות. בסדר היום השגרתי.

בדפדוף קל במחברת אפשר יהיה למצוא את הפחד מהכאבים של הגוף. מהמחלה. מחלוקים לבנים וצפצופים מוזרים. צפצופים שמעוררים את הנשמה.

אני מפחדת גם למות. מפחדת מלעזוב יום אחד. מפחדת מהרגע שאצטרך לעזוב ולתת דין וחשבון.  מפחדת מלחדול. מפחדת שלא אדע איך לחיות.

אני מפחדת מלהחמיץ זמן של משפחה. זמן של ילדים. מלהחמיץ את הדברים החשובים באמת. הדברים שמרכיבים את הסיבה שאני קמה בבוקר.

אני מפחדת מהאמת. מהמציאות שלא מאפשרת לי לפרוש כנפיים ולעוף לגובה שאני רוצה. מפחדת מהכרת הגבולות. המגבלות. מהכרת השפלות.

אני מפחדת מהעמידה מול קהל. מהקטנות של עצמי. מהרגע שידעו שבעצם אני לא יודעת כלום ואני עדיין רק בכתה א. וספק רב אם יעלו אותי כתה.

אני מפחדת מהחושך שלא נגמר. מהגלות הארוכה של הלב שלא מוצא מנוח. מהלב שלא מוצא את עצמו ואת הפנימיות שהוא כל כך מבקש.

אני מפחדת מהבחירות השגויות. מהטעויות. מהמחיר שמגיע מיד אחרי. אני מפחדת מנקודות התורפה. מהפזיזות.

אני מפחדת מגבהות הלב. מהיוהרה שמקוננת בתוכי ולוחשת לי שאני יותר טובה. יוהרה שמתעלמת מהלכלוך שקיים שם בפנים.

אני מפחדת מהכאבים של הגוף. מפחדת להזדקן. מפחדת להתעייף. מהרגע שיהיה קשה כבר ללכת. שיהיה קשה לטפס. מהרגע שהלהבה שבתוכי תכבה.

אני מפחדת מההצלחה. מפחדת מהאהבה. אני כל כך מפחדת כשבשמים יש עננות נמוכה. עננות שמביאה איתה גשם. מביאה איתה קור שחודר לעצמות.

מחברת הפחדים אני קוראת לה. מחברת מלאה באותיות, ברווחים. מחברת מלאה במילים. מחברת מלאה בשורות שכל כך הייתי רוצה למחוק.

מחברת שנפתחת ברגעים של חולשה. ברגעים שאין עלי מסיכה. ברגעים של עצירה. מחברת שאומרת, שהדרך לאמונה עדיין ארוכה.