קצת ענווה

בס"ד

יום אחד גזרו מהשמיים על רבי חיים בן עטר -"האור החיים" גלות של שלוש שנים על ששמע ביזיון של תלמיד חכם ולא מחה..

גלות היא דבר קשה, אסור לישון במקום אחד שתי לילות, בכל יום הוא חיפש מקום אחר ללון..

בשבת האחרונה לפני סיום הגלות הגיע רבינו לעיר אחת והוזמן להתארח אצל רב השכונה בשבת..

בערב שבת הוא הלך עם הרב לבית הכנסת..הרב נשא דרשה והביא מחידושיו של רבינו חיים בן עטר..הוא לא ידע שמי שהוא מארח הוא בעצמו רבי חיים..

והנה החל הרב המארח בחידושיו של רבי חיים , וכל פעם שהיה מזכיר את שמו היה אומר " הרב הקדוש.."

שהיה רבי חיים שומע זאת ,מתוך הענווה שבו היה מתפרץ ואומר "לא הרב קדוש..רק חיים בן עטר"..

הרב והציבור נדהמו על חוצפתו של האורח וגערו בו '"היזהר בדברייך! רבינו חיים בן עטר הוא גדול הדור!"..כך קרה מספר פעמים וכן בדרשה של סעודת הבוקר..

הציבור כבר לא יכל למחול על כבודו של גדול הדור.. הם לקחו את רבי חיים והכניסו אותו לתוך

תא מוקף סורגים עד לצאת השבת...

שבת קודש יצאה והנה החלו רעמים וברקים אדירים בשמיים..כל העיירה היתה נסערת והמומה מהתופעה הלא צפויה, הרב עשה שאלת חלום וביקש מהשמיים פתרון לתעלומה..

כשהתעורר, פנה לציבור ואמר " הודיעו לי מהשמיים שהשר של גיהנום כועס ורותח מאחר ואינו יכול לפתוח את הגהינום! (בשבת גיהנום שובת..). אז שאלתי " למה אי אפשר לפתוח את הגהינום?." וענו לי " מכוון שרבינו הקדוש רבי חיים בן עטר לא עשה הבדלה "..שאלתי "מדוע הוא לא עשה הבדלה" והשיבו לי " הוא האורח שכלאתם אותו בשבת.."

כדי לזכות ולהגיע למעלות גדולות צריך להיות קצת עם ענווה..

ברגע שאתה קצת מוריד מעצמך אתה נותן מקום לקב"ה לרדת ולהיות איתך..אתה פשוט מפנה לו מקום..

אם אתה רוצה שפע גדול , תהיה עניו..

אם כל הזמן אתה אומר "אני..ואני..ורק אני.."

אומר לך בורא עולם " אין בעיה..אתה ואתה..אז תסתדר לבד.."

אדם שקצת מבין שהוא בסך הכל בשר ודם, מכריח את בורא עולם להיות לצידו ולהשפיע עליו שפע גדול..

תהיה קצת עניו..ותראה איך הגדולה כבר תגיע אליך..

בכל נשימה

בס"ד

להיות יהודי זה להבין שבכל רגע נתון עלי להמליך את השם יתברך 

ולקבל על עצמי את מלכותו בכניעה,

עלי לבקש בכל נשימה ופעימת לב שאצליח לקיים את 

"בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך",

אותו ורק אותו, 

כי אנחנו היהודים יודעים, 

שאין עוד מלבדו.

ילדה קטנה

בס"ד

מסופר שהבעל שם טוב נסע פעם עם תלמידיו ובדרך ראו ילדה קטנה עומדת ובוכה.

על שאלתו של הבעל שם טוב למה היא בוכה ענתה הילדה:

"שיחקתי עם החברות שלי מחבואים, ואני התחבאתי ואף אחת לא באה לחפש אותי".

והסביר הבעל שם טוב, שזהו הבכי של השכינה.

הקב"ה כביכול החביא את עצמו בעולם ובמקום לחפש אותו, כל אחד הולך לענייניו.

עבדי יעקב

בס"ד

"ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם יהוה 

ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק 

ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקב ושקט ושאנן 

ואין מחריד"

(ספר ירמיה)

שברון לב ממש . . .

בס"ד

אם אני פוגע במישהו שאני מאוד אוהב,

אני חייב לבקש ממנו מחילה.

אפשר לומר שעשיתי תשובה- ביקשתי מחילה והוא מחל.

אבל האמת היא, שזה רחוק מאוד מתשובה פנימית.

כי אם אני מסוגל לפגוע במישהו,

כנראה שיש משהו רקוב בתוכי.

ולא די שמשהו רקוב, אלא שכאשר אני פוגע במישהו,

אני מוסיף לכלוך על נשמתי.

אפילו אם סולחים לי, עדיין לא תיקנתי את הבעיה.

אני צריך להיכנס ממש למקווה של הנשמה שלי,

ולעשות תשובה פנימית,

ובזמן שאני עושה תשובה מעומק הלב,

בשברון לב ממש . . .

בורא עולם רוחץ אותי ואז אני שוב מריח טוב.

~הרב קרליבך~

איזה כוח של היתר...

בס"ד

הגאון רבי משה פיינשטיין, 

זכר-צדיק-לברכה, היה הגאון הכי גדול בדורנו, גדול שהגדולים. 

ידוע מהגמרא, שלפסוק דבר שהוא אסור, לא צריך להיות גאון.

אבל להתיר, צריך להיות גאון עצום; ׳כח תהתירא עדיף׳.

כזה הוא היה.

רבי משה היה נשאר ער לילות שלמים,

כדי למצוא מזור לעגונות ולבעיות ׳שלום בית׳ הוא הציל נשמות רבות.

הוא היה אדם עניו, מלא חן, ופניו היו מלאי קדושה . 

כשהיה לי ספק בהלכה הייתי שואל אותו. 

פעם שאלתי אותו אם מותר לי להופיע ולשיר בשלושת השבועות שלפני תשעה באב. 

ענה לי הרב; ׳ אם אתה שר כדי להעביר את הזמן , אסור. 

אבל השירים שלך הם כולם תפילות ותחנונים.׳

יום אחד קיבלתי הזמנה לשיר ולהופיע בפני מחנה של

׳ השומר הצעיר׳ בניו יורק יום אחד לפני תשעה באב.

ידוע שתשעת הימים מראש חודש אב עד תשעה באב חמורים משלושת

השבועות בכל דיני האבלות. מה עושים? 

התקשרתי לרבי משה ושאלתי אותו מה עלי לעשות. 

רבי משה אמר ; אם אתה לא הולך אצלם, מה יהיה? שום דבר. 

ואולי יש שם אדם שלא יודע בכלל שהיה פעם בית מקדש- ובגללך הוא יזכור.

אתה מוכרח ללכת ולהופיע בפניהם׳ 

איזה כוח של היתר...

~ הרב קרליבך~