הגאון רבי משה פיינשטיין,
זכר-צדיק-לברכה, היה הגאון הכי גדול בדורנו, גדול שהגדולים.
ידוע מהגמרא, שלפסוק דבר שהוא אסור, לא צריך להיות גאון.
אבל להתיר, צריך להיות גאון עצום; ׳כח תהתירא עדיף׳.
כזה הוא היה.
רבי משה היה נשאר ער לילות שלמים,
כדי למצוא מזור לעגונות ולבעיות ׳שלום בית׳ הוא הציל נשמות רבות.
הוא היה אדם עניו, מלא חן, ופניו היו מלאי קדושה .
כשהיה לי ספק בהלכה הייתי שואל אותו.
פעם שאלתי אותו אם מותר לי להופיע ולשיר בשלושת השבועות שלפני תשעה באב.
ענה לי הרב; ׳ אם אתה שר כדי להעביר את הזמן , אסור.
אבל השירים שלך הם כולם תפילות ותחנונים.׳
יום אחד קיבלתי הזמנה לשיר ולהופיע בפני מחנה של
׳ השומר הצעיר׳ בניו יורק יום אחד לפני תשעה באב.
ידוע שתשעת הימים מראש חודש אב עד תשעה באב חמורים משלושת
השבועות בכל דיני האבלות. מה עושים?
התקשרתי לרבי משה ושאלתי אותו מה עלי לעשות.
רבי משה אמר ; אם אתה לא הולך אצלם, מה יהיה? שום דבר.
ואולי יש שם אדם שלא יודע בכלל שהיה פעם בית מקדש- ובגללך הוא יזכור.
אתה מוכרח ללכת ולהופיע בפניהם׳
איזה כוח של היתר...
~ הרב קרליבך~
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: