פעם היה איש עסקים עשיר ולו רק בן אחד יקר ואהוב. האב רצה שבנו יזכה בחינוך הטוב ביותר, ושלח אותו לאוניברסיטה המעולה ביותר בצידה השני של המדינה. הוא הקציב לבנו ₪1500 לחודש, ורק ביקש ממנו להודיע כשהוא צריך את הסכום הבא. אחת לחודש בנו היה מתקשר ומעדכן את אביו בכל מה שקורה בחייו. ותמיד, בסיומן של אותן שיחות, הבן היה אומר, "דרך אגב, אבא, אתה יכול בבקשה לשלוח לי עוד ₪1500? האב תמיד שמח לשמוע מבנו האהוב, ושמח גם לשלוח לו את הכסף שהוא היה צריך.
מתוך הבנה לצורך של בנו לחוש עצמאות, האבא נמנע בחוכמה מלהתקשר כדי לברר מה מצבו. ובכל זאת, הוא מאוד התגעגע לבנו היחיד, והשתוקק לשמוע ממנו יותר. הוא מאוד רצה לדעת מה בנו חושב, איך הוא מרגיש, מה עובר עליו. המתנה של 30 יום הייתה קשה לו. יום אחד עלה במוחו רעיון. הוא שלח לבנו אימייל והודיע לו שהוא ישמח מאוד להמשיך לתמוך בו באותו סכום, אבל במקום לשלוח לו סכום גדול מידי חודש, הוא מעדיף לשלוח לו ₪50 ליום, אם הוא רק יבקש. האב שמח לגלות שפתאום הוא שומע מהבן שלו מדי יום.
תפילה היא מערכת יחסים. תפילה היא הכרה שאלוקים הוא המקור לכל מה שיש לנו ולכל מה שאנחנו צריכים. הכל בא ממנו ולא משום מקום אחר. להתפלל זה להטביע בתוכנו את ההבנה שאלוקים הוא האבא שלנו בשמים, שאוהב אותנו, שמשתוקק לתת לנו ולהרעיף עלינו ברכה. שאין דבר שהוא רוצה יותר מאשר לשמוע מאיתנו, אפילו אם עברו שנים מאז ששוחחנו בפעם האחרונה. כשאנחנו עומדים לפניו ומפרטים בענווה את הצרכים שלנו, זה לא פחות מרגע של קרבה עדינה וקשר קרוב. הקרבה הזאת משנה אותנו. היא מעצבת אותנו לכלי שמסוגל להכיל את עצם הטובה שאנחנו מבקשים, וזה מה שמאפשר לאלוקים לתת לנו אותה.
הרב יוסי מזרחי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: