היו היה שומר לילה שתפקידו היה לשבת במשך כל הלילה במקום מסתור ולשמור על החנויות מפני גנבים. לילה אחד הבחין השומר בגנב המתקרב לאחת החנויות. אמר השומר לעצמו: "למה להפחיד אותו כבר עכשיו, עוד לפני שהוא גנב? הרי הוא יברח ממני! אחכה עד שהוא יגנוב ואז אתפוס אותו!". בינתיים פרץ הגנב את הדלת ונכנס לחנות. אמר השומר העצלן לעצמו: "אחכה רק עד שהגנב ימלא את השק בסחורה, ואז אתפוס אתו עם השלל בידיים."
המשיך הגנב במלאכתו, מילא את השק בסחורה ופנה לצאת מהחנות. חשב השומר: "נראה לי שכדאי לחכות עד שהגנב יתקרב אלי קצת יותר, ואז אוכל לתפוס אותו בקלות." אך בינתיים קפץ הגנב, ברך ונעלם. התחיל השומר לרדוף אחרי הגנב, אבל הוא לא הצליח לתפוס אותו. בסוף היה השומר צריך לשלם לבעל החנות קנס על שלא שמר על החנות כראוי...
כך מוסבר בספר "גוילי אש." לפעמים אדם חושב לעצמו: "לעת עתה אני יכול לא לשים לב לעברות הקטנות שלי, אחזור בתשובה אחרי שאעשה עברה גדולה." אך בינתיים ממלא היצר הרע את השק, ומחטיא את האדם שוב ושוב – והאדם עדיין חושב שיוכל לחזור בתשובה בלי הפרעות - כשיגיע הזמן. כך הוא דוחה ודוחה את התשובה עד לחודש אלול, ואז הוא מתעצל לקום לסליחות ודוחה את התשובה לראש השנה, ובסוף ליום הכיפורים. אבל כשמגיע יום הכיפורים פתאום מתברר לו שהוא בכלל לא מוכן לחזרה בתשובה, כי הלב שלו כבר שייך ליצר הרע ועכשיו כבר קשה מאד להשתנות...
אנחנו אומרים בכל בוקר בקריאת שמע "אשר אנוכי מצווך היום." העבודה שלנו לא מתחילה ביום הכיפורים אלא כבר עכשיו. אם אנו מוצאים את עצמינו נכשלים אפילו בעברות קטנות עלינו לעצור מיד את 'הגנב', היצר הרע. אם ניזהר במשך כל השנה שלא לתת ליצר הרע לגנוב מאיתנו את הלב, את הרצון, את הקדושה – כך ביום הכיפורים נזכה לחזור בתשובה שלימה ואמיתית שתגיע עד כיסא הכבוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: