מסופר על הגאון הצדיק רבי ניסים יגן זצ״ל שפעם נסע מירושלים לתל אביב באוטובוס שהיה ״עמוס״ מאוד בנוסעים. ובכל זאת העלה הנהג עוד ועוד אנשים.. והנה לפתע ניגשה אשה אחת ״מבוגרת״ והתלוננה לנהג שלא נעים לה בגלל העומס, וכמה שחם באוטובוס, ושהכיסא לא נוח לה!... והנה כששמע הנהג את טענותיה, השיב לה: "ברצוני לבשר לך ״בשורה טובה״: בעוד כמה דקות כולנו כבר יורדים!" ועוד הוסיף ואמר: "גבירתי, עבור נסיעה של עשר דקות, לא מתקינים ספות נוחות, שטיחים מפוארים, וגם לא נברשות?..."
כששמע הרב יגן את תשובת הנהג, התרגש מאד ואמר: כל החיים בעולם הזה חולפים להם "כהרף עין" לעומת העונג של העולם הבא העולם הנצחי. אך מה? כמה אנשים משקיעים את חייהם בגשמיות - בדירה שלהם בעולם הזה, ואינם זוכרים שבסך הכל כולנו "כבר יורדים" - אף אחד לא נשאר בעולם הגשמי לעולם. "רבי יעקב אומר: העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא; התקן עצמך בפרוזדור, כדי שתכנס לטרקלין" (אבות פ"ד מט"ז). הנשמה ירדה לעולם הזה, לפרוזדור ארעי, כדי להכשיר את עצמה, על ידי תורה, מצוות ומעשים טובים, לקראת חיי הנצח בעולם הבא המשול לטרקלין. לכן אשרי האדם המשקיע את חייו בתורה הקדושה הנותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא (מתוך הספר "נתיבי אור", הרב ניסים יגן זצ"ל – ספר מומלץ בחום).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: