אנחנו מתהלכים בעולם הזה, והכל נראה כל כך אמיתי. הקרקע מוצקה כאבן, שמש של בוקר נעימה ומחממת. ראש הממשלה אמר כך וכך, ומה יהיה, ואיך יתפתח המצב. הנאות העולם הזה וטרדותיו – הכסף, הקריירה, הלימודים, המשכנתא, המכונית החדשה ביותר, הטיול הבא באירופה – מושכות, סוחפות ומשכיחות מאיתנו את התפקיד שלנו, והרדיפה אחריהן לא נותנת לנו לעצור לרגע את החיים שלנו, לרגע של אמת בתוך עולם של שקר, מי אני, ומה אני עושה פה. עד כדי כך, שלפעמים אנחנו עלולים להתבלבל ולחשוב שהעולם הזה אינו פרוזדור, אלא שהוא עיקר מציאותינו. ירדנו לעולם הזה, ולכל אחד מאיתנו ניתן תפקיד, לקיים מצוות ולעמוד בנסיונות.
יהי רצון שנזכה להשיב אל הלב את העראיות והשקר של העולם הזה, ובבוא היום לצאת מהפרוזדור ולהיכנס בטרקלין, הוא העולם הבא, מקום ההטבה אשר הוכן לנו...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: