אנשים פשוטים

בס"ד

וסיפר הבעל שם טוב סיפור נורא:

פעם אחת ביום ההולדת שלי שחל בח"י אלול, הייתי בישוב קטן. בעל הפונדק שלי, היה יהודי פשוט שידע בקושי להתפלל ולא הבין אפילו פרוש המילים, אבל היה יהודי ירא שמיים גדול והיה רגיל לומר על כל דבר ובכל זמן "ברוך הוא ומבורך לעולם ועד", וזוגתו הפונדקאית היתה רגילה לומר על כל דבר ובכל זמן "מבורך יהיה שמו הקדוש"..

באותו יום יצאתי להתבודד בשדה, כפי דברי הקדמונים שביום ההולדת צריכים להתבודד במשך זמן מסויים. 'בעת התבודדותי' אמרתי מזמורי תהילים ועסקתי ביחודי שמות הקדושים..

'בהיותי שקוע בזה' - המשיך הבעל שם טוב בסיפורו - לא הרגשתי את הנעשה סביבי, והנה לפתע פתאום ראיתי את אליהו הנביא עומד לפניי ואומר לי : "הנך יגע ועמל לכוון את יחודי השמות הקדושים היוצאים מפסוקי התהילים שדוד מלך ישראל סדרם, ואהרן - שלמה הפונדקאי וזלטע- רבקה אשתו אינם יודעים את יחודי השמות הקדושים היוצאים מ"ברוך הוא ומבורך לעולם ועד" כפי שהוא אומר או "ברוך יהיה שמו הקדוש" כדבריה, ואמירתם התמימה מרעישה עולמות הרבה יותר מיחודי השמות שהצדיקים הגדולים מכוונים..

כן המשיך אליהו הנביא לספר לי אודות נחת הרוח הגדולה בשמיים כשאנשים, נשים וילדים מהללים את הקדוש ברוך הוא, ובפרט כשההלל והשבח באים מפי אנשים פשוטים, ובפרט כשהם נאמרים באופן תמידי - הרי הם דבוקים בהשם יתברך באמונה טהורה ובתמימות הלב..

'בשומעי זאת' - סיים הבעל שם טוב - לקחתי לי דרך בעבודה להשתדל שיהודים, אנשים נשים וטף יאמרו דברי שבח להשם יתברך, על ידי כך שתמיד הייתי שואל אותם על מצב בריאותם ועל מצב בריאות ילדיהם, וגם על מצב פרנסתם, והם היו עונים לי בדברי שבח שונים להקדוש ברוך הוא, כל אחד כדרכו...! עד כאן המעשה.

אנו יכולים לקחת ממעשה זה מוסר גדול כמה חשוב לעבוד את השם יתברך בפשטות ותמימות ולדבר איתו כדבר בן אל אביו ובעזרת השם יחד נעלה ונתעלה וזכות הצדיק תגן בעדינו אמן