שלשה הם שזכו בתואר: אבות האומה. ואלו הם: אברהם, יצחק, ויעקב. כאשר ביקש הבורא להקים את הבנין האדיר ששמו "עם ישראל", הוא חיפש בנאים - אומנים שיוכלו לצקת את היסודות בעומק רב, כך שהבנין יתנוסס איתן ויציב, בלי שיזדעזע ברוחות העזות של סערת הדורות. משל למה הדבר דומה? ליסודות של בית, שעומקם וחוזקם מתוכננים בהתאם לגובה וכובד הבנין האמור להיבנות על גביהם. גם יסודות איתנים דיים כדי להחזיק בית בן קומה או קומותיים אינם מסוגלים להוות תשתית למבנה בן קומות רבות. אם בדעת האדריכל לבנות בנין רב קומות, עליו לחשב בהתאם לכך את כמויות הברזל והבטון שישוקעו ביסודות.
בנין עם ישראל הוא בנין רם וגבה קומה. בנין זה דורש עמידה עקבית בכל הנסיונות יסודות חזקים. והיה, אם יווצר כשל כלשהו אפילו בניסיון אחרון, שוב לא ניתן יהיה להציב את בנין האומה היהודית על בסיס זה. מעשי האבות ועמידתם בנסיונות בהצלחה, לא היו רק חובת השעה כי אם שורש כל האומה הישראלית., והם שהקנו לגיבוריהם את התואר "אבות". במעשיהם ופעולותיהם הם השרישו בעם את כח העמידה בכל נסיונות העתידים שיתחדשו עליהם כבהיסטורית אבותיהם.
גם העתיד המובטח של עם ישראל, הגאולה השלימה, מכוחם של האבות הוא. משמעות הגלות היא שכוחם של האבות המצוי בנפשות בני ישראל, נסתר ונחבא, ואינו בא לידי גילוי. לכן, כאשר נלבה את אש האמונה בלבבות, כאשר נלך בדרך האבות עד תום, יאיר ה' את עולמו באורה של הגאולה השלימה ונזכה לראות בשוב ה' את שיבת ציון.
הרב יוסי מזרחי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: