בס"ד
אמר רבי נחמן שאם אתה רוצה להיות איש אמת. לעולם אל תתפעל ממורת הרוח או
מקורת הרוח שיש לאנשים ממך. במילים פשוטות אל תתרשם מהתגובות של הסביבה, אתה צריך
להרגיש אותו הדבר גם אם מבקרים אותך וגם אם מפרגנים לך. כמה פשוט ככה קשה.
אם אנחנו באמת רוצה לברר לעצמנו את נקודת האמת הפנימית ביותר שלנו, מוטלת
עלינו החובה להצטייד בכלי חפירה ולהתחיל
לחפור. להתחיל להוציא החוצה את כל שכבות העפר שנדבקו בנו במהלך השנים.
את כל מה שהצטבר בתוך החדרים הסגורים שנמצאים בתוך הלב ושכל דרכי
הגישה אליהם נחסמו מפאת פחד, או חוסר בטחון שלא טופל בזמן.
אם מפעם בתוכנו הרצון לגעת בנקודה הכי עצמתית בעולם ושמה אמת, עלינו
להתחיל לעבוד. ולעבוד קשה. לעבוד כואב. להכין את עצמנו לגילוי.
לגילוי של האמת הזאת שתצא החוצה ותספר לנו משהו חדש על עצמנו. משהו
שלא ידענו קודם. והמשהו הזה לא תמיד נעים לאוזן. ולעיתים הוא עומד בסתירה מוחלטת
למה שחשבנו על עצמנו.
הגילוי הזה יכול לספר לי על המניעים האמיתיים שלי ועל כך שבעצם רוב
ההחלטות שקיבלתי בחיים נבעו מתוך חרדה, מתוך חשש אמיתי של מה יגידו, או מה יכול
לקרות אם. הגילוי הזה מספר לי כמה אני מתעצלת לפעמים, ואיך אני בטוחה שאני יותר
טובה מאותה אחת שעומדת עכשיו מולי.
הגילוי הזה מראה לי כמה רבי נחמן צדק, וכמה שאנחנו מושפעים ממורת הרוח
או מקורת הרוח שיש לאנשים מאיתנו, ולאן זה
לוקח אותי. ואיפה זה שם אותי במעגל החיים.
אם אני רוצה להיות איש של אמת אני לא יכולה לתת לדעה של מישהו עלי
להשפיע על סדר היום שלי, או על הבחירה של הבגדים והנעליים, שלא לדבר על הבחירה שלי
בבורא עולם והדבקות שלי בו.
יותר מידי זמן חייתי בשקר. יותר מידי זמן נתתי לסביבה ולאופנה המתחלפת
לנהל לי את החיים ולהחליט עבורי מה הנשמה שלי מעדיפה ברגע הזה, וכמה טוב להשתיק
אותה ואת מה שיש לה לומר.
נתתי לשקר דריסת רגל. דבר שהרחיק אותי מעצמי. מהנשמה שלי, וטשטש לי את
הבחירה החופשית, את אותם הזמנים שבהם ידעתי מה נכון ומה לא נכון עבורי.
די הרבה זמן אני עוסקת בחפירה. ודי הרבה פסולת וגושים של עפר הוצאתי
מתוכי. הוצאתי אותם מכלל שימוש. הוצאתי אותם מהלב שכבר היה עמוס ולא נשאר בו הרבה
מקום פנוי.
ואין לי את הפריווילגיה להתייאש. אין לי את הזכות להרים ידיים, ולהישאר
אותה רונית שהיתה כאן יום קודם. אני אמשיך
לחפור, לבדוק. לפשפש פנימה. בחיפוש אחר אותה נקודה עמוקה ונסתרת של אמת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: