כנשר יעיר קינו - טור חובה !!

בס"ד

כנשר יעיר קינו / רונית שיינפלד

ככה פתאום החיים משתנים. מה שהיה שגרתי למדי הפך להיות כמעט בן לילה למשהו שאפשר רק להתגעגע אליו. למשהו שאפשר רק להיזכר בו.

רק לפני שבוע המציאות היתה אחרת. מציאות של גינת משחקים, וחוגים לילדים. מציאות של בית ספר ואסיפת הורים. מציאות שהולכת ומתרחקת מאיתנו.

אפשר להגדיר במילה אחת את התחושה הכללית. את התחושה שמשוטטת בסמטאות הצרות של העיר ומותירה בהן רושם. מותירה בהן רק דבר אחד. מותירה בהן פחד.

תמיד ידענו בסתר ליבנו שהיום הזה יגיע. שהיום הזה איכשהו ידפוק על הדלת ויעדכן את כולנו שיש שינוי בתוכנית. שיש שינוי בתפריט הקבוע.

כל כך הרבה חלות מתוקות נאפו, כל כך הרבה תהילים נאמרו. שלא לדבר על כל האנחות שיצאו מתוך לבבות שבורים שמבקשים את מה שהכי הגיוני להם. את מה שהכי טבעי.

למען האמת התפללנו כולנו לרגע הזה. הורדנו דמעות כמים לזכות לימים שכאלה. ביקשנו כולנו מאז היותנו לעם לחזות בשובו של אבינו מלכנו, לציון.

אין לי ספק שהקורונה מבשרת על כך שאבא החליט לחזור הביתה. שהפעם הוא יישאר איתנו. הוא יישאר בבית. היא מבשרת לנו שהפעם זה גם יהיה לתמיד.

סוף סוף אפשר לשמוע את משק הכנפיים שלו, סוף סוף אפשר לשמוע את קולו רם ונישא מעל כולם. אפשר כבר להרגיש קמעא את מלכותו, ממש כמו הנשר שמעיר את קינו.

ואנחנו הגוזלים צריכים להזדרז. ולדאוג לנקיון של הקן. שיהיה נקי משאריות של לכלוך. שיהיה נקי משאריות של מחשבות זרות. שיהיה מסודר בלי לעגל פינות. ובלי להשאיר חורים שעדיין לא נסגרו.

מוטלת עלינו החובה לנקות את כל החדרים שבתוך הלב ולהוציא משם את מה שזר. את מה שלא שייך לקן הענק והמפואר הזה שקוראים לו יהדות.

עלינו לשים לב היטב לשאר הגוזלים שנמצאים סביבנו ולהעיר את תשומת ליבם לעובדה שעוד מעט הוא מגיע. שעוד מעט הוא כאן. שלא יקרה מצב והם יפספסו את קבלת הפנים ואת כל מה שיבוא אחריה.

אין לי ספק שהקורונה היא רק חלק קטן מהקריאה של שוכן מרומים אלינו. שהיא רק שליחה שמכניסה אותנו לבתים. מכניסה אותנו לעצמנו. מכניסה אותנו לפשפש בנשמה.

הקורונה תפקידה לעורר אותנו לתשובה. לעורר אותנו לקבל על עצמנו את מה שעדיין לא קיבלנו. לקבל על עצמנו עול של תורה ואהבה של מצוות.

תפקידה להזכיר לנו מי אנחנו ומי היו אבותינו. להזכיר לנו מאיפה באנו ולאן בדיוק אנחנו הולכים. להזכיר לנו לשים לב לקוצו של יוד. לשים לב לדקויות, שלעיתים הן עושות את ההבדל הגדול.

ועם כל הפחד וחוסר הוודאות. חייבים לזכור שכל הרוח שנושבת לה כעת בעולם ומזעזעת את כל יושביו, מגיעה ממקום אחד. מגיעה משורש אחד. מגיעה מרחמים גדולים. מגיעה ממלך מלכי המלכים שהבטיח שישא אותנו על כנפי נשרים.