גרסה משופרת

 בס"ד

  

הייתי רוצה לתת לו מתנה. לתת לו משהו שיעיד על הכרת הטוב. על השמחה שממלאת אותי בכל פעם שאני רק מבינה כמה חסד ורחמים מקיפים אותי.

הייתי רוצה לצעוק בקול חזק, שכל העולם ישמע כמה שאני מודה. כמה שאני עמוסה ברגשות חמים, שרוצים לבקוע ולמצוא את דרכם אליו. לא-ל המיוחד.

הייתי מבקשת להשביע רצון. לשמח. לתת את הכי טוב שאפשר. לארוז בסרט כחול מתנה מושקעת, עם בלונים שמאיימים לעוף ברגע שמשחררים אותם.

הייתי מאד רוצה, אבל מה אפשר לתת למי שיש לו הכל. למי שכל העולם הזה וכל העולמות כולן תחת הבעלות שלו. עם אישור בטאבו על כל צעד ושעל.

הרי כל שי שאני אגיש יראה צנוע כל כך ביחס לגודל שלו. לעוצמה. כל דבר יהיה כל כך קטן לעומתו. לעומת רוממותו יתברך.

ככל שאני הופכת בדבר אני מגלה שהידיים שלי ריקות. שאין לי יותר מידי באמתחתי. שלא לדבר על חוסרים תמידיים במחסנים שלא דאגתי למלא במהלך החיים.

אני מאד רוצה לתת לו מתנה ונדמה לי שיש רק דבר אחד שאולי אני יכולה לתת, אולי אני יכולה להגיש. נראה לי שאני יכולה לתת לו רק את עצמי. רק את הגרסה המשופרת שלי.

המתנה הטובה ביותר היא לשפר את הגרסה הקיימת. שזה בעצם להיות אחרת. להיות שונה. להיות יותר טובה. להוציא את הפסולת שמחכה שם הרבה זמן לצאת החוצה.

הייתי רוצה לתת לו נקיון אמיתי. כמו בית בוהק בערב פסח. נקיון של מידות שלא שייכות. נקיון של קנאה. של תחרות. נקיון של גאווה שצועקת בקול רם שמחריש אזניים.

הייתי רוצה לעשות למענו יותר. הייתי רוצה לשדרג את עצמי ולהיפרד מהשקר ומהעמדת הפנים. להיפרד מהמשחק האינסופי שמסתיר את האור. שמעכב אותי מלהגיע אליו. מלעבוד אותו.

הייתי רוצה לעטוף את עצמי. בסרט כחול וורוד ולומר לו שהצלחתי לעשות את הבלתי אפשרי. שהצלחתי להשתנות בעצמי. שהצלחתי איפה שנכשלתי יותר מידי פעמים.

המתנה שאני רוצה להעניק לאבא שבשמיים אחרי 120 שנה זה את הגרסה המשופרת והמשודרגת של ילדה שנלחמת. ילדה שמסרבת להשלים עם החושך. הייתי רוצה לתת לו את הגרסה המשופרת של רונית.

תתפללו עלי שאצליח להתקדם לעבר המטרה. תתפללו עלי שאצליח להתקדם לעבר המתנה. לעבר התשובה האמיתית. תשובה שיש בה כנות. תשובה שנוגעת באמת לאמיתה.

תתפללו עלי שאצליח להציל את הנשמה. את מה שלא הצלחתי לעשות עד לכתיבת שורות אלה. שאצליח לשמח. לרצות. להצדיק את האמון שניתן בי. תתפללו עלי שאצליח להשתנות.