28 במאי 2014

סוד האותיות העבריות

בס"ד


כפי שחז"ל מלמדים אותנו, האותיות העבריות הינן הדי.אנ.אי של העולם. עם האותיות הקדושות הבורא יתברך ברא את העולם. כל אות ואות מייצגת כח אחר בבריאה, וכח בתוכנו. חשוב מאד לשים לב למה שאנו מוציאים מהפה, כי אנו בוראים מציאות, לכן עדיף תמיד לברך ולדבר חיובי. ידוע שהאות השלישית בשמו של האדם מרמזת על תיקונו, ואם יש לו שם שמורכב רק משתי אותיות, אז האות הראשונה מסמלת זאת. 

נלקח מהאתר של ליאור מרדכי לשימושכם
________________________________________
לכל אות באלף בית העברי יש משמעות אנרגטית, כפי שהמספר הוא אנרגיה כך גם האות, לכל אות בשם שלנו יש משמעות, מספרת לנו סיפור על עצמנו, וגם כאן אנו יכולים להביא את עצמנו למודעות גבוהה. כל אחד יכול לקחת את אותיות השם שלו ולבדוק מה מספר על עצמו כל אות.
  
האות א
´  מציינת  את הכתר המקום הכי גבוה בצ´אקרות, אות של יציבות ויופי מלאת אהבה, נותנת בלי סוף. יש זרימה, יכולת מוסיקלית, מקוריות וראיית הנולד.סובלים, מכאב ראש  ובטן. כטיפוס: חלוץ, מנהיג, שומר על האינטימיות מפני הסביבה, לפעמים מדחיק רגשות,  כל 10 שנים פריצת דרך. לאות יש רחמים גמורים, יש דין, בעוצמות מגיעה  להישגים, אם  הולכת עם עצמה, משיגה מה שרוצה, אמביציה גבוהה, נותנת שייכות ורוצה להרגיש  שייכת.
 
האות ב
´  שייכת לספירת החוכמה, אוהבת דברים  מוגדרים, סדר, בית, משפחה מאוד חשובים לה, האות ב´ מדברת על הורה טוב שהבית חשוב  לו. אות של הישגים הקשורים לשכל, אנשים יכולים להיות אנשי מחשבים טובים,מתמטיקאים.  חיים את המציאות כאן ועכשיו, כל מה שקשור למסטיקה מתרחקים כמו מאש. פוחדים  משינויים. אות מאוד רגשית נפגעת בקלות, בבעיה אינה מגיעה להחלטה, מהססת דורשת תשומת  לב,יש הרבה גאווה, לכן סובלת ממחלות, הגאווה אינה יכולה לסלוח. אות שמכילה דברים,  אוספת, אוגרת.
 
האות ג
´  אות בלתי תלויה, יש בה הרבה אנרגיה,  טיפוס קפיצי שייכת לספירת הבינה, יש אנשים רציניים ויש קלי דעת, יש הרבה קשיים עם  הסביבה. אם ג´ - רציני, הוא מופנם פועל אחד מול אחד. אם ג´ אקטיבי - קל דעת, בשביל כולם ולבסוף לבד. האות גומלת חסדים, מעניקה, אות של גמול. אינה אוהבת להתווכח, או  שיטיפו לה מוסר, מחפשת מרחב, לפעמים האות ג´ סובלת מהזנחה, (הזנחה באה  מהנפש).
 
האות ד´
  שייכת לספירת החסד, אות של כוח וסמכות, בקורתית ומעשית, יש בה יצירתיות מאוד גבוהה, הרבה התעניינות במה שקורה מבחינת החומר, יש ידיים טובות, מארגנת טובה, הקשר עם הסביבה מאוד מצומצם, קשורה לאדמה, כל מה שקשור לאדמה מחבר אותה לחיים. יש קשיים בהבנת הזולת, יש בעיות בבטן,  בעיות של כעס, לא מרוצים אף פעם.
 
האות ה´
  אות שקשורה לספירה הגבוהה, קשורה  להולדה, אות של התחדשות, תקשורת טובה, יש שינויים במזג, יכולה לאבד פרופורציות בקלות,  מתקשרת, קשורה לחושים, יכולת ראיית הנולד והתפתחות רוחנית. הטיפוס מאוד  מקצבי, לאות יש קצב, יכולה לפתוח את הלב, יש ריקוד פנימי, אם פורצת בכעס, הסטריה,  איבוד עשתונות, אובדן חושים.
 
האות ו´ 
שייכת לספירת התפארת, אות של התפתחות ואהבה, בעלת עצבים רגישים, יש בה משהו ילדותי, לוקחת אחריות רק בגיל מבוגר יותר (35 - 40), אנשים, אוהבים לדעת מה קורה לאחרים, יכולים להיות רכלנים, האות היא  כלי, צינור, רגישה, החושים מאוד מפותחים. יש יכולת לרקוד, אוהבת לרקוד, יש קצב,  תנועה, דקדקנות בפרטים, פדנטית, כל דבר חשוב לה, כטיפס עובדת קשה, מכורה לעבודה,  מעמיסה על עצמה המון. אנשים עם האות ו´ צריכים לשתות הרבה, סובלים מיובש. אנשים  אוהבים להיות במחיצת אנשים ששמם מתחיל באותו´. יש להם לב טוב. טיפוסים שזקוקים  לאהבה, יש בהם שתיקה רועמת.
 
האות ז´
  שייכת לספירת הנצח - מדברת על הנבואה. אות זו או שבוחרת להיות חומרית מאוד או רוחנית מאוד, בדרך כלל זאבים  בודדים, אינדוידואליסטים, מופנמים,בעלי ביקורת במבטים, מסורתיים, זהירים בשיחתם עם הבריות, לא רכלנים, קשורים לנצח. מבחינת כוחות הנסתר, יכולים להגיע לרמה רוחנית גוהה.
  
האות ח´
  שייכת לספירת המלכות, לאות יש ראייה  טובה, רואה את האמת, רואה את הדברים לאשורם, ישירה, אומרת מה שמרגישה, אנשים ניחנו  באומץ לב, כושר הישרדות, יכולת כלכלית טובה, און מאוד חזק, חוזק פיזי ורוחני, יש  הרבה ידע. מאוד נאמנים לבית, מעניקים, קרייריסטים, יכולת הצלחה  כלכלית.
 
האות ט´
  שייכת לספירת הייסוד, אות של שפע מקבלת את השפע מכל הצ´אקרות, זורעת אור לעולם, האות ט´ - חייבת לתת, אם אין נתינה  אז השפע נסגר, יש יכולת נבואית, ברגע שהאות ט´ לא הולכת נכון בכיוון של נתינה היא  בדרך של הרס, הורסים וגם נהרסים. באות ט´ - יש את החכמה, החכמה פנימית כמו עובר.  השפע בא מתוך החכמה שיש באות. אם באים ממקום של נתינה, החכמה יוצאת החוצה, פתוחה  כלפי הכתר, כלפי מעלה, יש פתיחות לקבל מלמעלה.
 
האות י
´  אות מדברת על יכולת חשיבה גבוהה, דקדקנות בפרטים, תקיפות, עמידה על  זכויות, נחישות דעת, מצטדקת (לא כ"כ אוהבת את זה), יש יכולת פרשנות, משתנה במשך  הזמן. לאות י´ יש שתי רמות: רמה 1 - חכמה.רמה 2 - תשמיש - מראה על דם מאוד מיני.  צריך להיזהר מחטטנות.
 
האות כ´
  האות היא מזון רוחני, נפשי ופיזי, יש יכולת ראיית הנולד, לוקחת דברים באופן אישי, מייצגת נשיות. לאות יש יכולת להכיל,  לקלוט, מחפשת תשובות כל החיים שלה, רוצה לדעת הכל, מחפשת משמעות, יכולת מוסיקלית,  בעלת אבחנה טובה.
 
האות ל
´  אות של פעילות, רוחניות, לפעמים מהמרת, לוקחת סיכונים, הל´ נדיבה, מתחשבת,קשורה לזולת, לימודים ונישואים מאוד  חשובים לה, אינטלקטואלים, שואפים לאחדות ושותפת.
 
האות מ´
 - המ´ אימהית, קשורה לרגש, הבנה, הזדהות, שיתוף פעולה ואינטואיציה,  קשורה להארה, לאינטואיציה, ממצויים כל הזמן בתנועה, ההתפתחות באה מן הכוח, יכולים להיות  קרים או חמים כמו המים. קיים רגש אימהי מאוד חזק.
 
האות נ´
  יש  הומור, יכולת להגיע לגבהים אינטלקטואלים, אינם ישנים הרבה, מוכשרים בתחום המתמטיקה,  מאוד מוכשרים טכנית, ובלימודים, ההצלחה גלגלית. מאוד מיניים, לא מוציאים רגשות  בקלות, במצב חרדות משתדלים להסתיר מהזולת. אם מרוצים מחיי הנישואים מאוד נאמנים,  במידה ולא, יכולים להיות מאוד בוגדניים. קיים נ - דתי מחובר לשם. קיים נ - מנותק  מהמציאות הדתית ספקנות
 
האות ס
´  אנשים מאוד רגישים, אומרים מה שחושבים, אימפולסיביים, בד"כ טובים לאנשים. אם יש לחצים חשים חסרי סיפוק, הלחץ  באזור הריאה. יש עין שלישית מאוד מפותחת. נוחים להתרגז, יכולים להציק ברגע שדברים  לא מסתדרים. כטיפוס, ברגע שנותנים אהבה, שוטפים את האדם, לכן יש כוח של הרס, זקוקים לעידוד ותמיכה, בעלי זוג טובים.
 
האות ע 
אנשים עקביים בצעירותם מחפשי דרך, בבגרותם מורי דרך, שומרי סוד, אינטיליגנטים, יכולת ראיית הנולד, קצת מתוסבכים,  בילדות קשיים עם ההורים, מגיל צעיר זקוקים להיות עצמאים. בעלי דמיון, נמרצים.  נוטים לכעוס, כשהם צוחקים, צחוקם מתגלגל, משתחרר, הנשים מאוד טובות, עברו הרבה סבל,  טוב לב, מוכנים תמיד להעניק עזרה. ניכנו בכושר מנהיגות ועוצמה  פנימית.
 
האות פ´
  יש גבהות רוחנית, יכולת תקשור טובה.  אומרים מה שמרגישים, אוהבי שליטה, ממון, יודעים לארגן דברים. פנימיות מאוד  חזקה, הפה שלהם או שהורס אותם, או נותן כוח וכסף. קשורים לצ´אקרת הגרון, יש להם  פריון אם ה - פ´ פתוחה -פריון. אם ה - פ´ סגורה - יש  בעיות פריון. (נשים שיש להם בעיות פריון מומלץ לבדוק כיצד הן כותבות את ה - פ´ אם  היא סגורה, לעבוד על כתיבת פ´ פתוחה, האנרגיות פותחות פריון), ה - פ´ אוהבת לדבר  הרבה, פעילים אנרגטיים, - פיסית. חרוצים, שאפתנים.
 
האות צ´
  אוהב לסמוך על עצמו, יש נטיה להברקות, פעיל בארגונים אומניטריים, אוהב משפחה, חשוב הבית והילדים מאוד ביתיים. צ´ מתחלק ל 2 סוגים: סלחנים - שכחו מה קרה.צריכים ללמוד לסלוח. עקשנים גדולים, קשורים לאדמה, רציונאלים, הצ´ כמו כלי יש הברקות קולטים כל הזמן, מחפשים אחר שלמות,כישרון  בהוראה, ובלהגיד מה לעשות, כישרון לאומנות.
 
האות ק´
  טמפרמנטים, יש חכמת חיים, לפעמים מסכנים את עצמם, בעלי קליטה מהירה, יש  להם פרא, מאוד פראיים, אינסטינקטים מפותחים, אינטואיציה מפותחת, בעיה של סבלנות וסובלנות, בבגרות מתרחקים מהזולת.
 
האות ר
´  אות שרוצה לעשות הרבה למען הזולת,  כאשר חיובית מביאה עזרה, אמינה אחראית. ה - ר´ אגוצנטרית מחפשת שליטה, אוהבי  ניקיון, מכבדים את הזולת, הפרטיות חשובה להם. יש בניהם אנשים מאוד רוחניים או מאוד  פרגמטיים, אם אחרי ה -ר´ יש אות של גדלות רוחנית אלה אנשים שיעלו למעלה, אם אותיות  ארציות, (אדמה), יהיו ארציים. מאוד פדנטיים בחשיבה שלהם, כישרון להוראה. אוהבים  ללמוד, מחפשים את האינטימיות שלהם.
 
האות ש
´  אות של גבהות רוחנית אך ניתן להגיע לסכנות, יכולים להגיע לרמות מאוד  גבוהות בדת. יכולת יצירתיות מאוד גבוהה, כושר ביטוי, יכולים להיות פרקטיים או  מרחפים, לעיתים שילוב של שניהם. ל ש´ יש לפעמים בעיות נפשיות, בא מההורים. ש´ אש,  לא יציבה ש´ אוהבת פרטיות, ביקורתית, מחליפה מקצועות במשך הזמן. אם עוסקת בטיפול,  מטפלת טובה.
 
האות ת´
  מתנהגת או ברוך או בכעס. לא אוהבת שירמו אותה, לא סולחת למי שרימה. יכולה לעשות כסף, אות של נתינה, אוהבת מסגרות, שאפתנית, אמביציה בריאה, יכולת לנהל דברים, יכולת לראות תמונות רוחניות, אומץ לב, מעמיקה, ל - ת´ יש שמחת חיים.

אין טוב ממראה עיניים

בס"ד

אף פעם לא מאוחר מידי אצל בורא עולם
_________________________________


"אמא, אני רוצה שתפנימי שב"ה אני מתכוונת להתחתן בחתונה מופרדת, ואני מקווה ששמעת אותי טוב, בהפרדה של בנים ובנות", אמרה ירין לתוך השפופרת. "חשבתי שהתקשרת לומר לי בוקר טוב, לא ציפיתי שזה יהיה בוקר כזה טוב", קשה היה לי להסתיר את ההפתעה שבקולי. "כשאגיע מהעבודה תספרי לי את כל הפרטים".

ירין בתי בת ה 14 היתה מוזמנת אתמול לחתונה של קרוב משפחה שחזר בתשובה - קרוב משפחה שהיא כעסה עליו כל כך מאחר והוא הפסיק לחבק אותה כשהגיע אלינו לביקורים בשבתות, שלא לדבר על זה שהוא הפסיק להושיב אותה על ברכיו, כפי שנהג בימי ילדותה.

"אין סיכוי בעולם שאני הולכת לחתונה הזו", הבהירה לי הצדיקה במשך שבועות לפני האירוע, "נכון שאני שומרת שבת, אבל אין לי מה לעשות במקום כזה. אפילו לאכול ליד אחי איני יכולה. אני חושבת, אמא, שנשלח לו מתנה בלבד".

מי שמכיר את ירין יודע שיש דברים שאסור להתעסק איתה, יש דברים שהיא עומדת על שלה, ואני תוהה ביני לבין עצמי אם משה רבנו היה מסוגל עליה. "אולי את טועה וזו יכולה להיות חוויה מדהימה שלא היית עדה לה עד עכשיו" ניסיתי להסביר לה בטון אימהי, "קחי בחשבון שאת יכולה ליהנות מאוד מערב כזה".

גייסתי את בעלי תומר לשיחות הפיוס במזרח התיכון, ניסינו לשכנע אותה שמדובר במשהו קצת שונה, קצת אחר. לרגע מסוים היינו הסנגורים של העדה החרדית בהכשר בד"ץ. "תנסי פעם אחת להיות במסיבה גדולה שאין בה את כל שירי האהבה והרומנטיקה, אין בה את מצעד הלבוש הלא צנוע. פעם אחת תפגשי משהו טהור ונקי", אמרתי לה.

הימים עברו להם ביעף, וחומת המגן של ירין הלכה ונבקעה, כולל חזרות על ריקודים חסידיים שהראיתי לה בשידור חי. הקטנה החליטה להתלבש כיאה למעמד ורכשה לעצמה חצאית תקנית וחולצה עם שרוולים ארוכים.

אחרי ששכנעתי אותה סופית להיפטר מסנדלי העקב, ושעדיף לתת דגש על נוחות, יצאה יחד עם שירה, חברת המשפחה, אל מה שהיא כינתה כמו רבים אחרים "חתונת הדוסים".

מאחר ואני כבר נרדמת מוקדם, כיאה לגיל שמקבלים בו קצת דעת, הייתי באמצע החלום כשהן חזרו. חיכיתי בקוצר רוח להגיע מיום העבודה כדי לשמוע את הבשורות ואת ההתרשמות שלהן מכל לובשי החליפות השחורות למיניהם.

"אמא את חייבת לשמוע", קיבלה ירין את פני, "אני לא יודעת מהיכן להתחיל, היה כל כך יפה ומיוחד, אני אפילו לא יודעת איך להסביר מה היה שונה בחתונה הזאת".

"אולי תתחילי מההתחלה"? הצעתי, וכאן היא גוללה בפני את קורותיה מהרגע שהן נכנסו לאולם, החל בסידור השולחנות, שמלת הכלה שהיתה "מדהימה וצנועה", מספר האחים הרב של הכלה, וכמובן לא לשכוח את החתן שהיה "ממש, אבל ממש מאושר".

"אני רואה שעשית חיים, מתוקה", שביעות רצון נשמעה בקולי, "אין לך מושג כמה רקדנו, אמא, אפשר לומר שהשתוללנו, והרגשתי כל כך נוח. המוזיקה היתה של שירים שאת שומעת באוטו, וצדקת כשאמרת שאפשר לרקוד איתם".

כמה התרגשות היתה בקולה, וכמה כדוריות של אושר זרמו בדמי. "את יודעת מה היה החלק הכי יפה?", שאלה ירין ולא חיכתה לתשובה, "חילקו לנו פתקים כאלה שנקרא כולנו בזמן החופה, אני חושבת שזה נקרא ברכת כלה".

חיבקתי אותה כל כך חזק והודיתי לבורא עולם בתוכי כמה אני מתמוגגת למראה הבת שלי. נסיכתי הקטנה, שהיתה עדה בפעם הראשונה בחייה, באופן מובהק ומוחשי, למתנות הנפלאות של היהדות, למתנות שהשם יתברך הוריש לנו.

"את יודעת איך קוראים למה שאת מתארת עכשיו? שאלתי, "קוראים לזה במילה אחת, קדושה. כל מה שעינייך ראו בערב הזה, שחדר לך כמו חץ לנשמה, יכול להימצא אך ורק בחתונה יהודית כשרה למהדרין".

במשך כל השיחה ישבה אתנו שירה, חברת המשפחה שהצטרפה אליה והקשיבה לנו בקשב רב. "ואיך לך היה"? ניסיתי לגשש בעדינות "אוכל לסכם ולומר לך שזו היתה החתונה הכי יפה שהייתי בה אי פעם", ראשה היה מושפל בביישנות.

"ואת יודעת מה החלק שהכי עשה לי את זה, רונה, את לא תאמיני אבל זו העובדה שלא הייתי צריכה כל רגע לדאוג מי מסתכל עלי, ואם בטעות אני לבושה חשוף מידי. מלכתחילה התלבשתי שונה מהרגיל". לא יכולתי שלא לחייך. "לזה קוראים צניעות, וזה הדבר הכי יפה והכי נוח בעולם. כדאי לך לאמץ את זה, יפתי".

באותו ערב הבית שלנו היה כמרקחה, בכל רגע הן נזכרו במשהו נוסף, אם זה שיר מסוים שנגע בהן, או ריקוד קבוצתי שהותיר בהן רושם עז. "התורה הקדושה עוסקת בפנימיות של הדברים ולא בחיצוניות, מה שאי אפשר למצוא בחתונה מסוג אחר", אמרתי ונשקתי על מצחה של ירין, "אבל לוקח קצת זמן להבין את הדברים האלה, יקירתי".

כשעליתי למיטה חשבתי כמה גאוני מצד השם לשלוח אותה לערב שכזה, הרי אין טוב ממראה עיניים. כל מה שהייתי מתארת לה במילותיי לא היה מצליח לפלח לה את הלב כמו הדבר האמיתי.

בשיחות שלי עם תומר לגבי חינוך ילדינו שנינו תמיד משוכנעים שנכשלנו. נכשלנו מאחר ולא השכלנו לחנכם לדרך של תורה ומצוות. באיזשהו מקום הם שילמו מחיר על כך שחזרנו בתשובה רק במחצית חיינו, ולא לפני.

המקרה הזה עם ירין הבהיר לי שאין כזה דבר מאוחר מדי אצל מלכו של עולם. תמיד יש אפשרות להציל את הקיים, מה שנשאר לנו זה לשמש דוגמא ומופת לדרך האמת, לדרך הבורא. והכי חשוב הוא שכל זמן שנשמה באפינו - אסור להפסיק לרגע להתפלל עליהם. תסמכו עליו, הוא כבר יגיע אליהם.

התיקון הוא בשבירה

בס"ד

"יש דברים הבאים על תיקונם רק ע"י שבירתם"

אל תפחדו להישבר, לצעוק, להרים עיניים למעלה

כמה שקשה לנו להבין, זאת הבניה האמיתית של האישיות שלנו,

להישבר זה להידחק לקיר, לפינה,

ומשם אין לך יותר לאן להמשיך, אין טעם יותר להיות במגננה,

הגיע הזמן לתקוף את הבעיה

צא לדרך, אין לך מה להפסיד




הקלות הבלתי נסבלת של המצפון

בס"ד

נסיעה בזמן...עד אליך
____________________________
בזמן האחרון כל פעם שאני הולכת לבית הכנסת או סתם מטיילת בעולמו של הקדוש ברוך הוא יש מישהו שקורא לי צדיקה. בדרך כלל זה "מה שלומך, צדיקה?", או "הנה הצדיקה הגיעה".

בדיוק כשאוזניי שומעות את קובץ האותיות המרכיב את המילה הזו, משהו מתכנס בתוכי. ההתכנסות הזו באה משום ההבדל בין החוץ לפנים. מדהים אותי בכל פעם מחדש שרואים בי משהו שהשלים מהפך בחייו, משהו טוב, נקי.

בבושת פנים אודה שאיני ראויה לתואר הזה. התואר הזה רחוק ממני. רחוק כמזרח ממערב. רחוק כמו שרק אצלי יכול להיות.

בכל בוקר כשעיניי מביטות במראה אני שואלת את עצמי מתי יבוא היום ואצא מהגלות הזאת, מתי אשתחרר מרונית הקודמת ואצליח שלא להפנות את ראשי לאחור.

"אני לא צדיקה!", בא לי לצרוח לעברם. עוונותיי לנגדי, רוקדים וקופצים סביבי. מזכירים לי שמטפחת לבנה על הראש לא עושה אותי קדושה. ההיפך הוא הנכון. המטפחת הלבנה רק מדגישה שיש לי עבודה רבה.

קשה לי להתרגל לאני החדש שלי. בפנים עמוק עמוק, במקום שאור השמש לא מצליח להגיע, אני ורק אני יודעת מי אני. יודעת היטב.

במקום החשוך ביותר בתוכי, החבאתי את כל שקי החטאים ששוכבים להם בערימות ומחכים שאפתח אותם כדי שיוכלו לומר לי "הי, אנחנו עוד כאן, אמרנו לך".

כל אותם שקים של שקרים ששיקרתי בחיי מחכים לרגע שבו אמעד, מחכים לצאת בריקוד סוער ולצחוק לי "יודעים מי את".

כל אותם שקים של חילול שמו ברבים שצברתי בחיי, מחכים לשנייה הזו שבה אטעה. לדקה הזו שבה ימחאו לי כפיים כדי שיוכלו לבקש ממני לחזור אחורה בזמן.

אם יש דבר אחד שקשה לי להתמודד איתו זה העבר. העבר המטריד והמציק הזה, שמכרסם בי כמו תולעת חרוצה, כמו תולעת שלא מרפה.

כל מי שהתייעצתי איתו אמר לי: "העבר הוא זה שבונה אותנו". כל מי ששוחחתי איתו אמר לי ש"העבר הוא חלק מהעתיד, תחבקי אותו".

זה נשמע יפה, ואפילו קצת משכנע. אבל זה לא עובר מסך אצלי. לחשוב שהעבר בנה אותי זה לעשות לעצמי הנחות. להקל על עצמי את הדרך, לשחרר את המצפון בעבור נזיד עדשים.

אין שום דרך לייפות את הדברים. אין דרך להניח פלסטר קטן על פצע גדול. צריך להודות על האמת גם אם היא כואבת. צריך להודות על האמת גם אם היא גובה ממך מחיר.

והאמת העירומה היא שנכשלתי. נכשלתי בשיקול הדעת פעמים רבות כל כך. נכשלתי בעיניים, נכשלתי עם הידיים, נכשלתי ביותר עם הרגליים. כל חיי נכשלתי נכשלתי נכשלתי! אני עומדת מולך בורא עולם ואומרת: כשלתי.

כשלתי ונכשלתי רק מסיבה אחת. טעיתי ושגיתי רק מפני שכל חיי סירבתי להכיר בך כאַבי. סירבתי להכיר בך כמורי, כיוצרי. התעקשתי להפנות אליך עורף, דודי מחמדי.

הלוואי שהייתי מוצאת איזה כפתור שאוכל ללחוץ עליו ולשכוח. הלוואי שיכולתי לקחת איזו תרופה או סירופ כזה לשיעול שבו שתי כפיות יעבירו לי הכל.

הייתי רוצה למצוא את הנוסחה שתעזור לי לתקן את כל מה שפגמתי בעולמך. למצוא את הנוסחה המדויקת שתסיר ממני את העול של רגשות האשמה.

כשמטען כזה כבד רובץ מעליי, אני תוהה איך אפשר לעמוד לפניך בתפילה. איך אפשר להיות במקום שבו "הצדיקה" יודעת שלא בטוח שהיא זכאית למחילה.

אומרים שאתה אב הרחמים ואדון הסליחות. שאתה מכפר שגגות ונושא עוונות. אך מה עם אותם אלו שעלו על הרכבת בתחנה האחרונה, עלו עם מטען חורג בתוך מזוודה ישנה?

מה עם אותם אלו שלא מצליחים לסלוח לעצמם, שיודעים שהם לא ממש צדיקי יסוד עולם? מה עם אותם אלו שמוכנים בכל דרך לקדש את שמך, אך נקודת המוצא שלהם התעכבה קמעא?

ככל שבדקתי את עצמי הבנתי שכנראה אין לי דרך להיפטר מעברי או לפחות להשקיט אותו. אוכל לנסות למצוא דרכים לביצוע הסכם שלום. שלום קר כזה, בלי מטוסי קרב וטילים, אפילו בלי לקחת שבויים.

השלום הזה אולי יצמצם יום אחד את הפער הזה בין מה שהיה למה שעכשיו, בין מה שקרה למה שנכתב.

ובינתיים אני, הקטנה שבקטנים, אחרונת המאחרים, מבקשת סוף אחר לסיפור, מבקשת שלא תשאיר את לבי שבור. מבקשת שתיתן לי את המחק המיוחד שלך, את המחק שימחק את השורות הפחות יפות שכתובות ביומן החיים שלי.

ועד שתמציא לי כזה, העבר ימשיך ללוות אותי יד ביד, מהווה חלק ממרקם התשובה שלי. מהווה חלק בלתי נפרד מהנסיעה שלי הביתה. מהנסיעה שלי אליך.

שמך צורב את השפתיים - יום ירושלים

בס"ד

 מתגעגעת לטייל בסמטאות העתיקות

בין האבנים הבהירות, העתיקות כל כך

במקום שבו מונח ליבי, 

מונחת נשמתי מבריאת העולם,

 נשמה שמחכה לך, ורק לך

ירושלים, 

עיר שכולה אלוקות

עיר שכולה אני

מאפשרת לדמעה אחת להתגלגל במורד הלחי

דמעה מלוחה שתכיל בתוכה

כאב עצום על גלות כפויה,

כאב של געגוע לאורך,

אור השכינה.





27 במאי 2014

כולנו בריאה של הקדוש ברוך הוא

בס"ד

לדעת לסלוח מרגיש לי לפעמים כמו טיפוס לקצה ההר,

הקצה של עצמנו, הסוף,

ולא תהיה לנו ברירה, שם למעלה,

במקום הגבוה הזה נצטרך לסלוח לעצמנו.

לקבל אותנו כמו שאנחנו, 

בריאה של הקדוש ברוך הוא.

במקום הגבוה והנאצל הזה נוכל להיות

אותם אנשים שנולדנו.