8 ביוני 2015

רחמים מן השמים

בס"ד

יום אחד הוא חזר עם כיפה על הראש. אשתו גיחכה ואמרה בליבה שזה בודאי יעבור לו, יום יומיים והוא בעצמו ירגיש מגוחך ויטמין את הכיפה בארון, כדי לפגוש אותה רק בחגים. אבל היא לא ירדה לו מהראש "ריבונו של עולם, רק שלא יחזור לי בתשובה, אני לא מסוגלת לחשוב על זה" – הרהרה בליבה.

היא אישה בת 30, משכילה, העובדת בענף היי-טק מצליח.

יש לה השקפת עולם ברורה: הדתיים נחמדים, סימפטיים, אני מכבדת דתיים אבל מרחוק. בעלה אקדמאי מבריק שגם הוא החזיק באותה דיעה אולם במשך חודשי האבטלה שלו החל להיחשף לרזי חכמת הגמרא. והכיפה, אינה רוצה לרדת לו מהראש.

"אני מוכנה איכשהו לסבול את הכיפה שעל ראשך אבל אל תסחף לי גם לציצית.... זה ממש מלבוש משונה החוטים האלה..."

הוא משיב: "עד כמה שהספקתי להבין, יהדות זו עיסקת חבילה. אם מדובר פה באמת, אי אפשר לקחת רק חצי ממנה, כך שאינני יכול להבטיח לך שמחר לא אלבש ציצית".

"נו, טוב, אני רק מקוה שאחרי שתחזור בתשובה לא תתחיל להכריח גם אותי לקיים מצוות...." השיבה. הם עדיין לא זכו לפרי בטן.

בשלב מסויים היא החלה לחשוב על גירושין אך הוא לא הסכים: "את אשתי היקרה לי, לעולם לא אוכל לחיות בלעדיך, את טובה ורגישה ואין לי ספק שניישר קו עוד מעט, תהיי סבלנית את אולי לא מבינה ולא מספיק מאמינה, אבל אנחנו זיווג משמים ואהבה מוצקה כמו סלע לא מפזרים כמו אבק סתם כך". המילים החמות שנבעו מלב אוהב פעלו את פעולתן.

במשך הזמן היא הסכימה לשמור שבת והתרגלה מהר מאוד לשקט המרומם של קסם השבת.

אחר כך טהרת המשפחה, ברכות אך על דבר אחד היא עמדה בתוקף "אינני מסוגלת לשים כיסוי ראש, שה' יקבל אותי ככה, כמו שאני. עם השיער היפה והטבעי שהוא נתן לי, הוא מבין, הוא יסלח..." כך חלפו להן 6 שנים, הם שומרים שבת, הכל, אך כיסוי ראש לא. ואז ניחת עליה אסון. המחלה הנוראה מקננת בה בדם. "אני נורא מצטער, אבל אחרי טיפולי הכימותרפיה שיעשה בך, השיער שלך ינשור, צר לי, אני רק יכול לעודד אותך שהמחלה אמנם לא פשוטה אך סיכויי ההחלמה הם בהחלט סבירים" אמר הרופא.

כשחזרו הביתה לאחר הטיפול הראשון, היא אמרה לבעלה: "אני לא טיפשה, אני יודעת בדיוק מה קרה כאן, אבא שבשמים מדבר אלינו, ובעיקר אלי, הוא פונה אלי ואומר: אני כל כך אוהב אותך, את הבת הכי יקרה ונפלאה שלי, חזרת בתשובה, עם כ"כ הרבה התחשבות בבעלך, עלית בסולם הרוחני בסבלנות צעד אחד צעד. אני כל כך מרוצה ושמח ממך, אבל רק דבר אחד גורם לי צער, הצניעות – שיער פזור לאישה זה נורא. כך לא מסתובבת ברחוב בתו של מלך, אין לי ברירה, אם את לא רוצה לכסות את השיער שלך מרצונך, אני אעזור לך להיפטר ממנו., תביני אותי, אני אוהב אותך ורוצה רק בטובתך ולכן אני נאלץ להכריח אותך להיפרד מהשיער..."

דמעות ניקוו בעיניו, "אינני יודעת אם אשאר בחיים אחרי המחלה הזו אבל דבר אחד נוסף נותר לי לעשות למעני ולמען הקב"ה. שערי עדיין לא נושר מהטיפולים.". ובעודה מדברת לקחה מספריים והחלה לגזור את שערותיה. "ואם ירחמו עלי מן השמים, אגדל שיער חדש ואחביאהו מתחת לכיסוי ראש".

ב"ה היא הבריאה לחלוטין ונולדו להם שלשה ילדים. הוא אברך כולל ומגיד שיעורים ברחבי העיר ולה יש חנות גדולה ומצליחה במרכז העיר לכיסויי ראש. ונשים רבות שנכנסות לחנותה גלויות ראש יצאו צנועות להפליא לאחר ששמעו את סיפורה האישי הפועל גדולות ונצורות.

לאהוב באמת

בס"ד

אם אתם באמת אוהבים מישהו - 

למדו אותו לאהוב את עצמו.

~דיבור חזק שראינו ברוח רבנו~

כח הרצון שלך

בס"ד

דלתות הרכבת בתחנה של לובלין שבפולין, בשנות השלושים המוקדמות נפתחו בחריקה. בין ההמוני הנוסעים הגיע שמואל הצעיר מביתו שבווינה בירת אוסטריה. אך יצא מתחנת וחיפש אחר המבנה המפורסם של ישיבת חכמי לובלין של רבי מאיר שפירא, מחולל רעיון 'הדף היומי'. לישיבה זו נהרו טובי התלמידים מכל רחבי אירופה, ואפילו מאמריקה הרחוקה. והנה בניין הישיבה ניצב לנגד עיניו של שמואל במלוא הדרו. טיפס הוא 6בחשש את גרם המדרגות, כשמאות תלמידי חכמים צעירים גודשים את המקום עד גדותיו. חלקם יושבים, אחרים עומדים וכמה מבניהם פוסעים אנה ואנה כשהם שוקעים במחשבות עמוקות בניסיון לרדת לרובד נוסף של דברי התלמוד. להבין אותם בעמקות חדשה ובבהירות גבוהה יותר.

הפנה אותו אחד התלמידים לתלמיד ותיק אותו מינה ראש הישיבה לבחון את התלמידים החדשים. פתח הבחור את הגמרא ובחן את ידיעותיו של התלמיד הצעיר. "מצטער ידידי", פסק הבוחן את פסוקו. "ניכר עליך שהכנת היטב את החומר, אך אני חושב שאתה לא מתאים לישיבה שלנו. אתה לא תמצא את עצמך בין התלמידים כאן שכולם חריפים ומוכשרים במיוחד. התשובה הלמה בפניו של שמואל הצעיר. כמה טרח והתייגע כדי להתכונן למבחן והגיע מווינה הרחוקה. בלא אומר ודברים נטל את תרמילו ויצא מהחדר.

שתי דקות לאחר מכן נכנס הבוחן להיכל הישיבה, והנה רואות עינו את הבחור הצעיר כשהוא יושב על הספסל ולפניו ספר פתוח. "סליחה" אמר בקול תקיף. "אני חושב שלא הבנת את התשובה שלי. עניתי לך שאתה לא מתאים לכאן ועל כן אתה נדרש לקחת את החפצים שלך ולחפש ישיבה אחרת". "הבנתי היטב את דבריך" השיב לו שמואל. "ובעוד דקות אחדות אכן אקח את חפצי ואצא מכאן. אבל יש לי עוד עשרים דקות עד שהרכבת תגיע, ומרחק ההליכה הנו עשר דקות בלבד, אז חשבתי לנצל את הדקות הבודדות הללו שברשותי כדי ללמוד תורה."

הבחור המבוגר, חייך חיוך רחב: "אני שמח להודיע לך ששיניתי את דעתי", אמר לו. "אם גם אחרי שספגת אכזבה גדולה כל כך, אתה עדיין מנצל דקות בודדות כדי ללמוד תורה, בטוח אני שתצליח להסתדר בישיבה, ומה שלא יעשו הכישרונות, יעשה כח הרצון שלך. אתה תוכל להתמודד עם הרמה הגבוהה ותמצא לעצמך מקום מכובד בין התלמידים." שמואל נשאר בישיבה. התמיד בלימודו יומם ולילה, ולימים הפך לגדול בישראל, הלא הוא הרב שמואל ואזנר שנפטר בחג הפסח האחרון כשהוא בן יותר ממאה שנים, וכשהעולם היהודי כולו צועד בעקבות פסקי ההלכה שיצאו מבית מדרשו.

המופלא בתוך השכיח

בס"ד

חפש את המקודש הטמון בחולין, חפש את המופלא בתוך השכיח.

האם אין 'שיר השירים' בעת ובעונה אחת שיר אהבה,

ואף הקדוש מכל כתבי הקודש?

הרב קוק

4 ביוני 2015

מה שתמיד החזיק אותנו כיהודים

בס"ד



זמנים של לחץ, לחץ מהעבודה, לחץ מהחיים מה שתמיד החזיק אותנו כיהודים - זו הידיעה שהנה, אוטוטו, באה שבת. שבת קודש, היום הנפלא, יום ההתנתקות היהודי מחיי העולם הגשמי וקישור עמוק יותר לקב"ה ולעולם הרוחני לעולם השלווה. יש בו, ביום השבת, הרבה דברים מקסימים: אוכל טוב, משפחתיות, מנוחה והרבה פחות פיח בכבישים. אבל אוכל טוב אפשר להכין בכל יום, בשביל משפחתיות צריך הרבה מזל בשביל לנוח אפשר לטוס לאיים הקריביים..

אבל את ההתנתקות היהודית, האמיתית, הפנימית - אותה אין שום דרך לחקות, בשום מקום, בשום זמן ובשום תרבות. כי אי שם למעלה יש מנוע גדול, עצום, של עשייה, וממנו משתלשלים כבלים עבים, המתפצלים לכבלים דקים יותר ומתפצלים הלאה, עד לחוטי חשמל דקיקים אשר כל אחד מהם מחובר אלינו, ואין מה לעשות נגד זה. הוא מזרים אלי אנרגיה חשמלית תזזיתית, ופשוט אי אפשר להימלט ממנה, אפילו אם אכבה את הטלפון ואת הסלולארי ואת המחשב, אשכב במיטה, אתכסה בשמיכה מעל לראש ואעצום חזק את העיניים... כי אי אפשר להוריד את השלטר, חוץ מאשר ב… בשבת.

בשבת אנו מקבלים נשמה יתרה. נשמה טהורה מעולם גבוהה יותר שבזכותה כל יהודי יכול להוריד את השלטר, וכמו בגנראטור חרום - הוא מתחבר באופן אוטומטי למקור הקדושה, הטהרה והנצח. משם, מהמקור הזה, זורמים אליו במלא העוצמה מנוחה, שמחה ושלווה שאי אפשר להסביר אותן במילים, צריך פשוט להתחבר כדי להבין.

הרב יוסי מזרחי


מי היה מאמין...

בס"ד


ימות משיח - עדיין אפשר לחזור בתשובה !


מאת: א.ע


הסינים ממשיכים לייצר איים מלאכותיים, ממקמים שם מק"מים, נ"מים ומערכות אחרות, קובעים שזה איזור טריטוריאלי שלהם וחוזר חלילה.

הפנטגון הכריז שהם מודעים למעשיה של סין וגורמים בכירים בממשלת ארה"ב ויפן אמרו שזה יכול להוביל למלחמה כוללת וזה רק הולך ומחריף...

רוסיה ואוקראינה במלחמה מתמשכת, כשלמעשה זוהי מלחמה בין "קואליציית רוסיה" כנגד "קואליציית המערב" (האיחוד האירופי, ארה"ב ומדינות נוספות).

המערב נלחם ברוסיה בצורה כלכלית, דוחפים את רוסיה לפינה ובאותו הזמן המערב תומך באוקראינה בצורה צבאית (הגנתית) ומדינית. רוסיה איימה מספר פעמים שהיא מוכנה להשתמש בנשק גרעיני בנושא של המלחמה באוקראינה והיא נמצאת בברית עם סין, צפון קוריאה ומדינות רבות נוספות.

בינתיים צפון קוריאה מאיימת לתקוף בנשק גרעיני את דרום קוריאה ואת ארה"ב ומסתמכת על הברית שלה עם רוסיה וסין ומתגרה עוד ועוד על ידי ניסויים בטילים בליסטיים שיכולים להגיע עד לארה"ב ומסוגלים לשאת ראש נפץ גרעיני.

ארה"ב מדווחת על התראות ממגה פיגועים ושימוש בנשקים קטלניים במיוחד על אדמת ארה"ב ולאחרונה מטוסי קרב אמריקאיים ליוו מטוס צרפתי אזרחי בשל חשש לשימוש בנשק כימי במטוס...
מלחמת אזרחים מבצבצת בארה"ב על בסיס גזענות שחורים/לבנים...

בינתיים אובאמה הפך להיות ראש הקואליציה נגד דאע"ש בליווי עשרות מדינות... כגון אוסטרליה, קנדה, בריטניה, צרפת ועוד...

ארה"ב ביקשה מצרפת להכין הכרזה באו"ם על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות לפי קווי 67 (וזה כבר בשלבים סופיים לקראת ההצבעה) על פי "ההצעה" ירושלים תחולק לפי קווי 67 ו"מדינת פלסטין" תקבל אותה כבירתה ומצד שאני אין "בהצעה" אפילו ולו אמירה כללית שהשטח של המדינה השנייה שייך ל"מדינת היהודים".

כלומר, מסתמן שבקרוב מאד כל אומות העולם יצביעו בעד כיבוש ירושלים והעברתה לידי "מדינת פלסטין"... כאמור זה כבר ממש בשלבים סופיים לקראת הצבעה.

בסוף חודש יוני אמור לפקוע תאריך "הסיום" של ההסכם ההזוי עם איראן בנוגע לנשק גרעיני ובינתיים איראן מעבירה לעולם עוד ועוד מסרים על כך שהיא לא מתכוונת להיכנע לתכתיבים של המערב (כגון עניין פשוט וטריוויאלי כמו לאפשר לפקחים להגיע למתקנים ולוודא שאכן אין שם שימוש למטרות לוחמה...)

המזרח התיכון כולו עולה בלהבות...
מצפון, סוריה במלחמה כבר שנים ונראה שהיא לקראת הכרעה סופית לאור ההתחמשות וגלי ההתפשטות של דאע"ש וארגונים איסלאמיים אחרים שמקבלים תמיכה מקואליציה ערבית בחסות ערב הסעודית. מליוני אנשים נטשו את הבתים, ערים הושמדו, מעל מאה אלף אנשים כבר נהרגו, נעשה שימוש בנשק כימי ולמרות זאת אובאמה לא תקף והפיל את משטר אסד – אך עתה נראה שהמהלכים קורים במהירות ובעוצמה רבה הרבה יותר... דאע"ש מתקדם לעבר בסיסים סוריים והצבא הסורי נוטש עמדות ומשאיר נשק רב לדאע"ש, בדיוק כפי שמתרחש בעיראק בעת האחרונה. העוצמה הצבאית של דאע"ש גדלה למימדים עצומים.

חיזבאללה בגיוס כוחות מלא והארגון לא מצליח לעצור את המלחמה ולאחרונה אנשי חיזבאללה הכריזו על מלחמת קיום מבחינתם...

מהצד השני – בדרום, המורדים החות'ים מקבלים תמיכה מאיראן כנגד הקואליציה של ערב הסעודית, והם תוקפים בתימן ומשתלטים עליה. השלטון התימני כבר נטש, ערים נהרסו, תשתיות הושמדו, יש הרג והרס רב מאד ומצרים וסעודיה לוחמות גם בשטח תימן עצמו וגם במים הטריטוריאליים תוך הכרזה על סגר אווירי וימי...

מצרים חווה מהפכות צבאיות ונמצאת במלחמה מתמשכת כבר שנים... הפיגועים במצרים הגיעו לאחרונה אפילו לאתרי תיירות כגון פירמידת גיזה.

עיראק במלחמה שלא נגמרת כבר שנים, ולמרות העזרה של הקואליציה של אובמה עיראק כבר נכבשה כמעט כולה על ידי דאע"ש שהשתלטו על משאבים, צבא וערים שלמות עד כדי שאיראן שוקלת להכניס צבא פיזי הן לעיראק והן לסוריה... למעשה, נשק אמריקני שהגיע כסיוע לעיראק נפל פעם אחר פעם לידיים של דאע"ש וכאמור דאע"ש מתעצמים עוד ועוד, משתלטים על בסיסים, משאבים ונשקים צבאיים רבים.