אלא בזכות התורה

בס"ד

דברי תורה נמשלו למים – "הוי כל צמא לכו למים." מה מים זקוקים להם מקצה העולם עד סופו,כך לתורה זקוקים מקצה העולם ועד סופו. מה מים חיים לעולם אף התורה חיים לעולם. מה מים חינם לעולם כך לימוד התורה חינם בעולם. מה מים מן השמים כך התורה משמים. מה מים בקולי-קולות,כך התורה בקולי-קולות. מה מים משיבים נפשו של אדם,אף התורה משיבת נפש. מה מים מטהרים אדם מן הטומאה,אף התורה מטהרת את האדם מטומאתו. מה מים יורדים טיפין טיפין ונעשים נחלים נחלים,כך התורה אדם לומד שתי הלכות היום ועוד שתי הלכות מחר וכו' עד שנעשה כנחל-נובע.

מה המים מניחים מקום גבוה והולכים למקום נמוך,כך התורה מנחת מי שדעתו גבוהה עליו (בעל גאווה) ומתדבקת רק במי שדעתו נמוכה עליו (העניו). מה המים מצמיחים תענוגות כמו פירות וחיים כך התורה מצמיחה פירות בעולם הזה ובעולם הבא... אמר יעקב אבינו עליו-השלום, ע"י שהייתי עוסק בתורה שנמשלה למים, זכיתי להתברך בטל שנאמר "ויתן לך האלוקים מטל השמים",אמר הקב"ה לאברהם אבינו עליו השלום "והיה זרעך כעפר הארץ" מה עפר הארץ אינו מתברך אלא במים, כך בניך אינם מתברכים אלא בזכות התורה שנמשלה למים.

שערי ההיכל

בס"ד

סיפר יהודי פשוט קובע עתים לתורה שהיה לו בת שלמדה בבית ספר חרדי וכשהיגע זמנה להנשא לא הצליחה בשידוכין עד שהגיעה לגיל מבוגר ומיום ליום התאחר הזמן. יום אחד למדו בשיעור את דברי הגמרא (ברכות שם) ששערי דמעה לא ננעלו, ומה שדמעות יכולות לפעול בשמים. מה עשה? באותו לילה כשכולם הלכו לביתם ביקש מגבאי בית הכנסת את המפתחות לשהות שם. סגר על עצמו את דלתות בית הכנסת, פתח את שערי ההיכל ובכה בדמעות שליש, ואמר: רבש"ע משתדל אני להתנהג בתמימות עמך, הרב שלי למד אותי שצריך לחנך את הילדים במקום חרדי, והילדים שלי כולם לומדים מסגרת חינוך חרדי. אנא ממך תזמן לבתי את הבן זוג שמתאים לה, לאחר שגמר להתפלל מקירות לבו ובדמעות, סגר את בית הכנסת והלך לביתו.

סיפר אותו אדם שאף אחד לא היה בבית, ובעודו עולה במדרגות, כבר שמע את הצלצול של הטלפון, מיהר להכנס לביתו ולהרים השפורפרת, והנה זה שדכן מציע שידוך עבור בתו. אותו אדם ראה אור, ואכן לאחר שלושה שבועות בתו התארסה עם אותו בחור בפני כל המסובים. מכאן יש ללמוד שבידו של כל אדם לבטל גזירות רעות ולפעול בשמים רבות לא פחות מהצדיק אם רק יתפלל מקירות ליבו ובדמעות (מהרה"ג ר’ אהרון זכאי שליט"א).

"אוי לך, שוטה שבעולם!"

בס"ד

לבעל בית עשיר שהחזיק בביתו שמש עני כדי שיהא על ידו תמיד לשמשו. פעם אחת הוצרך העשיר להעדר מביתו כמה ימים. קרא אליו את שמשו ומסר לידו גליון של נייר שעליו היו כתובים, מפורטים ומבוארים באר היטב, כל הדברים וכל העבודות שעליו לעשות באותם הימים שיהא רבו נעדר מן הבית. כדי שלא ישכח לעשות אפילו דבר אחד, ציווה עליו בעל הבית שיחזור, ויקרא יום יום את הכתוב בגליון. לאחר ימים אחדים, כשחזר העשיר לביתו, קרא מיד לשמשו ושאל אותו: "ובכן, עשית ככל אשר צויתיך"? "כן אדוני" - השיב השמש - "קראתי וחזרתי וקראתי פעמים אחדות בכל יום את הכתוב בגליון שמסרת לי."

"אוי לך, שוטה שבעולם!" - קרא אליו בעל הבית בכעס - "כלום צוויתיך לקרוא את הכתוב בגליון הנייר לשם קריאה בעלמא? כל כוונתי לא היתה אלא שעל ידי כך תזכור היטב את כל המלאכות והעבודות שעליך לגמור ולעשות עד שובי הביתה. בקריאה בלבד עדיין לא פעלת כלום!" פרשת קריאת שמע היא באותו גליון נייר שבו מנויות העבודות והמלאכות שחייבים אנחנו לעשות. שנאמר "ואהבת את ה' בכל לבבך...והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצוך היום על לבבך ושננתם לבניך... וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך... ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם... והייתם קדושים לאלוהיכם...". ובכן אין אנו יוצאים ידי חובה, רק בקריאת הפסוק של "ואהבת" וקדושים תהיו עד שלא נקיים את מצוות התורה בפועל.

אנחנו, עומדים לפני הגאולה השלמה

בס"ד

בס"ד, דמשק עומדת ליפול, וזה אומר שאנחנו בתקופה שכל העם היהודי מיום תקומתו, מהיום שבו עמדנו על הר סיני ואמרנו "נעשה ונשמע", חיכינו לה. כתוב בזוהר הקדוש שביום שדמשק תיפול תצמח הישועה לעם ישראל. אנחנו, עומדים לפני הגאולה השלמה, לפני בוא יום הגדול והנורא, היום בו השם יתברך ימלוך עלינו בציון ויתגדל שמו בכל פינה בעולם. גלוי וידוע לפנינו שלאחר ביאתו של הגואל שערי התשובה ינעלו, ודי להביט במה שקורה בעולם סביבנו כדי שנבין שכל הנבואות קורמות עור וגידים, שערי התשובה עומדים להיסגר!! מה שלא הספקנו לעשות, לא נוכל לעשות יותר. זה הזמן. כאן, עכשיו, הרגע הזה! צריך לשחרר את כל מה שמעכב אותנו מלהתקרב לבורא עולם ולשמור חוקיו ומשפטיו בכל הכוח ונגד כל הקשיים. אנא אחים ואחיות יקרים, בואו כולנו נתחזק ונזכה לראות את הגאולה השלמה, להינצל מגוג ומגוג, ולעלות לירושלים לקבל פני משיח צדקנו. אמן סלה.

עולם של אהבה

בס"ד

סוף סוף את מגיעה,

לחבק אותי.

סוף סוף את מגיעה להזכיר לי 

שיש גם עולם אחר,

עולם שונה,

עולם של אהבה, 

עולם שהאמת בו אינה נעדרת,

עולם שבו האמת עוטפת את הדרים בו בקדושה,

תודה לך שאת באה להזכיר לי בכל שבוע מחדש

שבעצם יש עוד סיכוי 

שבעצם אפשר עוד לשנות,

תודה לך שאת בדרך 

שבת אהובה.

להתחיל הכל מהתחלה

בס"ד

שלושה ידידים הגיעו לניו-יורק הסואנת, בחפשם מקום מגורים ליד מקום עבודתם. בלית ברירה שכרו דירה קטנה בקומה הששים בבנין מגורים גדול. נחמה מועטת היתה מעלית שדאגה להעלותם בכל ערב בשובם מעבודתם לקומה הששים. היה זה ליל ששי לאחר שבוע עמוס ומייגע, חזרו החברים בשעת ערב מאוחרת לביתם. גופם זקוק למעט מנוחה לחלץ את עצמותיהם העייפות. והנה אך קרבו אל המעלית חשכו עינים - פתק קטן הכריז: "המעלית מושבתת עקב תקלה טכנית". הם הביטו האחד בפני רעהו והחוורון דיבר יותר ממילים, לעלות ברגל ששים קומות אין זה דבר פשוט כלל וכלל! ישבו השלושה וטכסו עצה. אט אט התגבשה החלטה - בעשרים קומות הראשונות יספר אחד מהם בדיחות וסיפורים משעשעים, שיסיחו את דעתם מהמאמץ הגופני הקשה של העליה. בעשרים הקומות הבאות ישורר אחד מהם שירים ופיוטים הנעימים לאוזן. ובעשרים הקומות האחרונות יספר השלישי דברים עצובים שקרו בעולם, וכך מתוך היגון ישכח הקושי של העליה.

ואכן כך היה, בעשרים קומות הראשונות צחקו וצחקו עד שלא הרגישו בקושי העליה. בעשרים הקומות הבאות נהנו מפיוטיו של חברם נעים זמירות ישראל. בעשרים קומות האחרונות נאנחו האנשים אנחות שוברות לב ודמעות היו בעיניהם, מהסיפורים העצובים ששמעו. והנה בהגיעם לקראת הסוף ממש, כמה קומות לפני הקומה הששים, הזדקף לפתע בעל הסיפורים העצובים ואמר: אין לי יותר סיפורים עצובים. לחצו עליו חבריו שינסה בכל זאת להזכר באיזה סיפור עצוב. חשב הלה ולבסוף אמר: אכן מצאתי דבר יותר עצוב מכל הסיפורים שאמרתי עד כה. מהו? שאלו חבריו בדריכות. "שכחתי את מפתחות הדירה למטה, ועלינו לרדת ולעלות שוב", השיב הלה...

והנמשל הוא: חיי האדם משולים לאותן קומות. בעשרים קומות הראשונות - דהיינו בעשרים שנים הראשונות של חיי האדם, צוחק הוא ומחייך. בעשרים שנים הבאות שר האדם שירים, משום שבאותן שנים נולדים לו ילדים ושאר שמחות. והעשרים קומות האחרונות, משולות לימי חייו האחרונים של האדם שיש בהם כמה מחלות וכל מיני עניני צער. אך אוי לו לאדם שכשיגמור את סיפור חייו בלא תיקון מעשיו ויגיע לבי"ד של מעלה, יאמרו לו: חביבי, שכחת את המפתחות למטה, עליך לחזור שוב לרדת למטה ולהתחיל הכל מהתחלה! (סידור איש מצליח)