לבעל בית עשיר שהחזיק בביתו שמש עני כדי שיהא על ידו תמיד לשמשו. פעם אחת הוצרך העשיר להעדר מביתו כמה ימים. קרא אליו את שמשו ומסר לידו גליון של נייר שעליו היו כתובים, מפורטים ומבוארים באר היטב, כל הדברים וכל העבודות שעליו לעשות באותם הימים שיהא רבו נעדר מן הבית. כדי שלא ישכח לעשות אפילו דבר אחד, ציווה עליו בעל הבית שיחזור, ויקרא יום יום את הכתוב בגליון. לאחר ימים אחדים, כשחזר העשיר לביתו, קרא מיד לשמשו ושאל אותו: "ובכן, עשית ככל אשר צויתיך"? "כן אדוני" - השיב השמש - "קראתי וחזרתי וקראתי פעמים אחדות בכל יום את הכתוב בגליון שמסרת לי."
"אוי לך, שוטה שבעולם!" - קרא אליו בעל הבית בכעס - "כלום צוויתיך לקרוא את הכתוב בגליון הנייר לשם קריאה בעלמא? כל כוונתי לא היתה אלא שעל ידי כך תזכור היטב את כל המלאכות והעבודות שעליך לגמור ולעשות עד שובי הביתה. בקריאה בלבד עדיין לא פעלת כלום!" פרשת קריאת שמע היא באותו גליון נייר שבו מנויות העבודות והמלאכות שחייבים אנחנו לעשות. שנאמר "ואהבת את ה' בכל לבבך...והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצוך היום על לבבך ושננתם לבניך... וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך... ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם... והייתם קדושים לאלוהיכם...". ובכן אין אנו יוצאים ידי חובה, רק בקריאת הפסוק של "ואהבת" וקדושים תהיו עד שלא נקיים את מצוות התורה בפועל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: