כדי שנסתכל למעלה...

בס"ד

ישנו משל מוכר על אדם שהיה על ראש הגג, ונתקע שם ולא הצליח להכנס פנימה לבניין בחזרה, כי הדלת ננעלה עליו. ניסה לצעוק לאנשים העוברים ושבים ברחוב, אבל אף אחד לא שמע אותו. מנסה שוב, ושום תגובה. ניסה לזרוק דולרים למטה, אולי אנשים ישימו לב אליו. אבל כולם ממשיכים בשלהם, הרימו את הדולרים והמשיכו הלאה. הוא לא ידע מה לעשות. עד שלאחר כמה זמן, ראה לפתע איזה כמה לבנים על הגג. החליט לזרוק אותם למטה, ואז לפתע הוא רואה שאנשים התחילו להתסכל עליו, ולהזעיק בשבילו עזרה.

כך אותו דבר, הקב"ה זורק לנו כל מיני דברים טובים, פרנסה, בריאות ילדים, הכל. ואנחנו לא מרימים עיניים לראות מי נותן לנו את כל זה. פשוט לוקחים הכל כמובן מאליו וממשיכים הלאה. עד שהקב"ה צריך לזרוק עלינו אבנים כדי שנסתכל עליו. כדי לעורר אותנו. הקדוש ברוך הוא מנחית מכה על האדם כדי לאותת לו שמשהו צריך להשתנות. לאחר מכן הוא מסיר מעלינו את המכה כדי שנקבל מרווח נשימה כדי להתחיל לפעול למען אותו שינוי. כך האדם יכול להתקדם בחיים, כי אותם מצבים דוחפים אותנו לשנות תפיסה ולפעול כדי להתקדם. ללא אותם מצבים אנו עלולים להיות תקועים בתוך שקר במשך כל חיינו מבלי לדעת מזה. אבל אם אדם בוחר להתעלם מהאיתותים ולשכוח מכל התובנות שקיבל בזמן הנפילה שהייתה לו, הוא עלול למצוא את עצמו בצרה נוספת לאחר מכן. זה לא משתלם להתעלם מאיתותים שאנו מקבלים, בדיוק כמו שלא ישתלם לנו להתעלם מנורות אזהרה שונות שנדלקות ברכב או להתעלם ממכתבי אזהרה מהרשויות השונות.

אז למה לסבול כ"כ עד עכשיו, הרי כבר מלכתחילה יכול להגיע לאותה מסקנה. אלא זה היצר הרע שמסמא אותנו, עזוב זה בסדר תמשיך לעשות שטויות, תמשיך בשלך, אל תשים לב למה שקורה לך. זה הכל במקרה, הכל יהיה בסדר. וה' ממשיך לשלוח מסרים, ואיתותים. עד שלפעמים ה' צריך לדבר איתנו קשה. וח"ו לדבר איתנו בצורה גלויה וברורה. עד שנעשה תשובה. הוא מאריך אפו ומחכה לנו שנשוב, שנתעורר. רק לפעמים זורק עלינו דברים כדי שנסתכל למעלה...