ביום שבת שנת תרע"ג,חודש שבט, בזמן שהרב פתיה נם את שנת הצהריים, חלם שהינו הולך בשוק תבואה, הנקרא "שוק אל-שורג'א", והנה רואה לפניו שני כלבים עומדים זה מול זה ונובחים
אחד על השני.
רבינו התבונן בכלבים וראה שבכל אחד מהם מגולגל איש אחד.
בכלב הגדול מגולגל אופה בן 50, ששער זקנו חרוך מהתנור, ובכלב השני ,הקטן יותר,מגולגל אופה בן
45,שגם זקנו חרוך.
שני הכלבים הרגישו שהם בני אדם, היושבים בגוף של כלבים.
וכאשר הם רוצים לדבר זה עם זה, הם עושים זאת ע"י תנועת אבריי הפה והלשון ובאמצעות נביחות.
כאשר הביטו בפניו של רבי יהודה, ידעו והכירו אותו בבירור, וחשו בושה וכלימה עמוקה, וכבשו את פניהם בקרקע, והלכו כל אחד למקומו.
כדי לבדוק מה היה עוונם של השניים, שנתחייבו להתגלגל בכלב,
רבינו בדק בשער רוח הקודש (תיקון ב' דף י"ח ע" ב) ששם כתוב :
" דע כי אמרו רז"ל : הנושא גויה - קשורה בו הכלב".
וכוונת רז"ל היא, כי הנושא גויה יתגלגל אחרי מותו ,בכלב.
ובעודו ישן,ראה רבינו אופה בשם עזרא בן אשר, שהיה חברו בגיל 6,כשהיו תינוקות של בית רבן ולא ראה אותו מאז.
ובאותה שבת,ראה אותו רבינו עם עוד 10 אנשים עימו, כולם לובשים כותונת תכלת,ואותו עזרא בא להתנפל על רבינו :
" הנה היום כולנו מוזמנים לילך מחר לגיהנום, כי כבר נגמר לו עונש כף הקלע מעלינו, ואלו הכותונות שאנו לובשים,הם מלבושים המיוחדים ליורדי גיהנום. ואנו יראים וחרדים מדינה של גיהנום.
בבקשה מכבודך, אולי תוכל להצילנו מגיהנום או לפחות יקל מעלינו את הצער הקיים שם.
אחר-כך ראה רבינו שהוא נמצא במרתף,בו יש בית טבילה, ורבינו יושב על מיטה מוצעת, ומימינו נמצא בית הטבילה, העמוק יותר מהמרתף, ובכולן אין מים.
ואז ראה רבינו שהגיעו אותם עשרה אנשים לטבול.וכשהגיעו אל הבאר,עלו המים לקראתם ומילאו את כל המדרגות ועוד שטפו את קרקע המרתף בגובה חצי אמה, ואז טבלו כולם ולבשו כותונת לבנה.
ברגע זה רבינו התעורר.
כל זה היה בשבת,בשעת. מנחה, רבינו הלך לבית הכנסת,ואחריי התפילה שאל על אותו עזרא בן אשר, ומצא בבית הכנסת את האח של הנפטר, שסיפר לרבינו, כי חלפו שישה חודשים מאז שאחיו נפטר.
ואת התיקון לכל העשרה השלים רבינו מיד אחריי שחלפה השבת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: