הגינה של א-לוקים

בס"ד

הרחק מכאן יש גינה. גינה מיוחדת. "גינה שכזאת" אני קוראת לה, גינה שכמעט ואף אחד לא שם לב אליה. ולצבעים הרבים שצובעים לנו את העולם..

הרחק מכאן יש גינה שטופת אור שלא הרבה מבחינים בקיומה ובריח הניחוח שהיא מפזרת באוויר. ריח שמקיים את היקום כולו.

ובגינה שכזאת יש הרבה פרחים, פרחים מכל מיני סוגים. יש פרחים סגולים ויש פרחים אדומים, ויש פרחים נמוכים וקטנים. ויש שם גם פרחים שאוהבים להוציא את עלי הכותרת שלהם דווקא בחורף, ומרגישים מצויין בימים של גשם ועננות נמוכה.  

ויש כאלה שמעדיפים לפרוח בקיץ ולא מתרגשים יותר מידי מרוחות דרומיות שמייבשות את העלים. זה מרגיש להם הכי נכון כשהאדמה יבשה, כי רק ככה הם יכולים ליהנות מזיוה של החמה.

בגינה הזאת הפרחים קצת שונים אחד מהשני. אבל לכל אחד יש את המקום הייחודי שלו. מקום ששמור רק לו. ובכל פעם שאני מגיעה לביקור בגינה אני נוכחת לדעת שישנם צמחים שצמחו רק ליום אחד, וישנם אחרים שהחזיקו מעמד רק לשבוע בלבד.

ושמתי לב שיש כאלה שלא ניסו לצמוח מחשש שזה כואב, הם דאגו שאולי הם לא ידעו אם יצליחו  ללבלב. וראיתי גם צמחים שהצמיחו קוצים דוקרים במיוחד, כי מה שהניע אותם זה הפחד מלהישאר לבד.

וכל אחד מן הפרחים צריך כמות שונה של אור וכמות שונה של מים, וכמה פיסות מתוקות של שמים. ובכדי שהגינה הזאת תמשיך להתקיים כולנו חייבים להיזהר. כל אחד מאיתנו מחוייב לדאוג לזה שצומח לידו. ולוודא שהוא מקבל את כמות האהבה שנדרשת לקיומו.

ולגינה הזאת יש גנן שדואג להשקות כל אחד. להשקות לפי הצבע ולפי האופי, וגודל הכלי שהוא נולד איתו. להשקות בהתאם לתנודות במצב של הרוח, ולרגעים שהפרחים שוכחים כלפי מעלה, לצמוח.

ובמחשבה שניה, הגינה הזאת לא כל כך רחוקה. היא בעצם נמצאת בהישג יד, קרובה מתמיד עד שכמעט וניתן לתפוס אותה. עד שכמעט וניתן בידיים לחוש אותה. הגינה הזאת מצריכה ממני לעשות שינוי אחד. שינוי קטן. היא מבקשת ממני לשנות את הדרך שבה אני מביטה עליה, לשנות את הדרך שבה אני מתייחסת לפרחים האחרים.

כי בגינה של א-לוקים לכולם יש מקום. ומי שנכנס לגינה חייב לקבל את מי שקצת שונה ואת מה שקצת אחר. הוא חייב לשים לב לעונה שמתחלפת ומשפיעה על גורם הצמיחה. הוא חייב לדאוג שהאדמה תספק לאחים והאחיות שלו מספיק דשן לגדילה.

לכולם יש מקום בגינה של א-לוקים, לכולם יש מקום לצמוח ולחייך, לכולם יש אפשרות לפרוח באמת. ותדעו לכם שבגינה שכזאת אין אפילו פרח אחד מיותר. כי אין פרח אחד שלא אהוב על הגנן.