אחרי הכל

בס"ד

אחרי הכל אנחנו כאן. מנסים לעכל. מנסים להתאושש. לעשות סיכום ביניים. לאמוד את הנזקים. לספור את מה שנשאר ואת מה שניתן לתקן.

אחרי הכל אנחנו עוד כאן שורדים את ההנחיות, שורדים את הקולות שנשמעים מכל עבר, שורדים עוד יום בצילו של הנגיף שמבקש מאיתנו לשנות את החיים שהכרנו עד כה.

אחרי הכל אנחנו עוד כאן. משתדלים לחייך, משתדלים לעודד את האחרים אבל בעיקר את עצמנו. משתדלים לשדר שהכל בסדר. שיש שגרה והפעם היא גם ניצחה.

אחרי הכל אנחנו עוד כאן, מבקשים לחזור לסדר היום, מבקשים לחזור להרגלים הישנים, מבקשים את החיים שהיו כאן רגע אחד לפני. רגע אחד לפני שהקורונה הגיעה.

אחרי הכל אנחנו עוד כאן, מרימים את הראש ומקווים שאולי עמדנו במבחן, שאולי הצלחנו לשחרר אנחה. אולי הצלחנו לומר משהו בקול דממה דקה.

אחרי הכל אנחנו עוד כאן, מביטים לשמים ומקווים שהוא הבחין בנו. מקווים שהוא ראה את הלבבות שנצרבו מהעלבון, את הלבבות שהתהלכו שבורים ברחבי העיר.

אחרי הכל אנחנו עוד כאן, נושאים תפילה לבורא ניב שפתיים, ומייחלים לכך שהוא ראה אותנו. הוא ראה את העקשנות שלנו להיאחז בו, הוא ראה את הידיים שהחזיקו חזק.

אחרי הכל אנחנו עוד כאן, מבקשים שימחה מאיתנו עוד דמעה מלוחה מהלחיים, שיראה את הצער שהיה לנו כשנבצר מאיתנו להיכנס לבית הכנסת.

אחרי הכל אנחנו עוד כאן, מנסים למשוך את תשומת ליבו לעובדה שזה היה קשה. שזה היה מעבר לכוחות שלנו, שזה היה יותר מידי לצפות מאיתנו לא להיעלב מהדופי שהוטל בנו.

אחרי הכל אנחנו עוד כאן, מקווים שהבהרנו לכל העולם שלא ויתרנו, מקווים שהסברנו את עצמנו מספיק טוב. שהאמת שלנו לא משתמעת לשתי פנים.

אחרי הכל אנחנו עוד כאן, שמחים שהצלחנו להתפלל במניינים מאולתרים. שמחים שהצלחנו לא לוותר על הקדיש, שמחים שהצלחנו לאחוז חזק באילן החיים.

אחרי הכל אנחנו עוד כאן, מאושרים שלא נכנענו, מאושרים שלא עזבנו, מאושרים שלא דילגנו ולא עשינו לעצמנו הנחות. מאושרים שנשארנו דבוקים בחי העולמים.

אחרי הכל אנחנו עוד כאן, ואין לנו כוונה ללכת לשום מקום. אין לנו כוונה לתת למישהו להרחיק אותנו משוכן מרומים. אין לנו כוונה לנתק את החבל שקושר אותנו אליו כבר אלפי שנים.

אחרי הכל אנחנו עוד כאן, ובוערת בתוכנו אותה האמונה, בועטת בתוכנו אותה האהבה, שאפילו נהרות של מים לא יכולים לכבותה.

אחרי הכל אנחנו תמיד נהיה כאן. ונמשיך לקרוא לו ממעמקים, נמשיך להתחנן שיתנהג עימנו במידת הרחמים. ואחרי גלות כל כך פוצעת וארוכה, נעשה הכל למשוך את תשומת ליבו שאנחנו עדיין כאן  מחכים ומצפים לישועתו.