בס"ד
מספר יועץ הנוער ר' יוסי רבין, בספרו חייך לנער:
בהריוני ארע מקרה שרק בזכות אמונת חכמים שהיתה לאבא זכיתי להגיח אל אוויר העולם. בתחילת ההיריון פרצה בירושלים מחלת האדמת. באותה תקופה טענו הרופאים כי כל אשה שנדבקה מהמחלה חייבת להפיל את ולדה כי העובר עלול להיוולד עם מומים קשים.
אמי הגיעה אל בית החולים לסדרת בדיקות שבסופן ציוו עליה הרופא לגשת מיד ולבצע הפלה. אבא אמר לרופאים שהוא חייב לתת את ההחלטה בידי אחד מצדיקי הדור ונגש אל הצדיק הרב מרדכי שרעבי זצ"ל. הרב מרדכי שמע את דברי הרופאים, הביט על הדפים הרשמיים ובקש מאבא סכום מדויק לצדקה כדי לערוך פדיון נפש ושלח אותם לעשות סיבוב בשוק "מחנה יהודה" הסמוך לישיבתו.
במתח ובחרדה ערכו קניות בשוק ובפיהם פרקי תפילה שתפילותיו של הצדיק יבטלו את הגזירה. לאחר שעה שבו אל הצדיק שפתח את הדלת לקראתם בחיוך ובמאור פנים ואמר, "הגזירה התבטלה"!
לאחר תקופה הגיעה אמא שוב לבדיקה שגרתית, הרופאים "הזדעזעו" לראות כי היא עדיין בהריונה והחלו לערוך בדיקות חוזרות ונשנות כדי להוכיח את המלצתם, הציגו אותן בפני אמא ואבא והוסיפו ופירטו באוזניהם שאם לא ישמעו לקולם מה יקרה לוולד וכיצד יחיה חלילה.. בלי רגליים, עם צלקות נפשיות וכדו'. אבא באמונתו הפשוטה אמר לרופאים, "שאלנו רב וזה מה שהוא קבע, להמשיך את ההיריון והגזירה פשוט התבטלה".
בבית החולים הפכה אמא להיות בדיחה, האחיות והרופאים התייחסו אליה בזלזול ובקרירות על שהעזה להפר את המלצתם "המקצועית". באחד הימים הופיע בפני אבא ואמא מנהל מחלקת יולדות והחל להסביר להם שלב אחר שלב מדוע הרב טועה ומדוע הם עושים טעות איומה שתקשה עליהם את כל החיים כאשר יצטרכו להתמודד עם ילד מוגבל.
אבא ואמא הבטיחו לקחת את כל הניירות וההמלצות שוב אל הרב מרדכי ולשאול שוב את פיו ובתנאי שכל אשר יחליט יהיה מקובל גם על הצוות הרפואי. הם פנו שוב לרב מרדכי שהאזין בקשב רב וחזר והבטיח שהוולד יהיה בע"ה בריא ושלם ללא שום מום ובעיה כל שהיא. והוסיף, "אל תתייחסו לדברי מנהל המחלקה, תקראו לו אלי לאחר הלידה".
כאשר שמע זאת מנהל המחלקה, המשיך לעמוד על דעתו והדגיש שוב ושוב את הסכנות הכרוכות גם לאמא וגם לוולד וציווה על אמא להודיע לו טרם הלידה, כי הוא חייב להיות שם כדי להצילה שלא תסתבך בלידה.
זה היה בליל שבת פרשת "וארא" שלג לבן כיסה את ירושלים, צירי התנועה היו חסומים וצירי הלידה תכופים וחזקים. אבא ואמא הלכו ברגל אל בית החולים "משגב לדך" שהיה קרוב לבית, ובקשו מהצוות הרפואי להזעיק את מנהל המחלקה כי כך הוא הזהיר.. רצה הקב"ה והוא לא ענה לקריאות הטלפון והזימונית ואמא ילדה בשעטו"מ. בבוקר, הגיע מנהל המחלקה אל בית החולים השתומם כשראה את אמא ושאל בפליאה, "מה את עושה כאן"? אמא ענתה, "מגיע לי מזל טוב!". או אז פניו הרצינו והוא התמלא חמה על כך שהעזה ללדת ללא נוכוחותו במחלקה ושאל כשארשת רצינות תהומית על פניו "נו.. ומה עם הילד, אתם מקבלים את זה"? אבא ואמא הביטו בחיוך ואמרו שהבדיקות שלאחר הלידה מוכיחות שהילד בריא ושלם וללא כל מום!
מנהל המחלקה הילך כמוכה הלם אל התינוקייה ובקש "פגישה" אישית עימי בת חמש שעות תמימות! אין בדיקה שלא ערך, בדק והפך ובדק הביט ולא האמין. כשיצא, נגש מושפל ראש אל אבא ושאל אותו בבקשה רק לדעת מי זה אותו צדיק שרואה מרחוק מה שאנחנו לא רואים בבדיקות. אבא לקח אותו אל הרב מרדכי שרעבי זצ"ל שבקש ממנו רק דבר אחד. "תהיה יותר זהיר בהחלטותיך עם נשמות, מדובר ברצח". בעקבות מקרה זה, מנהל המחלקה הכיר בערך גדולי ישראל החל ללמוד תורה והתקרב אל היהדות.
מספר יועץ הנוער ר' יוסי רבין, בספרו חייך לנער:
בהריוני ארע מקרה שרק בזכות אמונת חכמים שהיתה לאבא זכיתי להגיח אל אוויר העולם. בתחילת ההיריון פרצה בירושלים מחלת האדמת. באותה תקופה טענו הרופאים כי כל אשה שנדבקה מהמחלה חייבת להפיל את ולדה כי העובר עלול להיוולד עם מומים קשים.
אמי הגיעה אל בית החולים לסדרת בדיקות שבסופן ציוו עליה הרופא לגשת מיד ולבצע הפלה. אבא אמר לרופאים שהוא חייב לתת את ההחלטה בידי אחד מצדיקי הדור ונגש אל הצדיק הרב מרדכי שרעבי זצ"ל. הרב מרדכי שמע את דברי הרופאים, הביט על הדפים הרשמיים ובקש מאבא סכום מדויק לצדקה כדי לערוך פדיון נפש ושלח אותם לעשות סיבוב בשוק "מחנה יהודה" הסמוך לישיבתו.
במתח ובחרדה ערכו קניות בשוק ובפיהם פרקי תפילה שתפילותיו של הצדיק יבטלו את הגזירה. לאחר שעה שבו אל הצדיק שפתח את הדלת לקראתם בחיוך ובמאור פנים ואמר, "הגזירה התבטלה"!
לאחר תקופה הגיעה אמא שוב לבדיקה שגרתית, הרופאים "הזדעזעו" לראות כי היא עדיין בהריונה והחלו לערוך בדיקות חוזרות ונשנות כדי להוכיח את המלצתם, הציגו אותן בפני אמא ואבא והוסיפו ופירטו באוזניהם שאם לא ישמעו לקולם מה יקרה לוולד וכיצד יחיה חלילה.. בלי רגליים, עם צלקות נפשיות וכדו'. אבא באמונתו הפשוטה אמר לרופאים, "שאלנו רב וזה מה שהוא קבע, להמשיך את ההיריון והגזירה פשוט התבטלה".
בבית החולים הפכה אמא להיות בדיחה, האחיות והרופאים התייחסו אליה בזלזול ובקרירות על שהעזה להפר את המלצתם "המקצועית". באחד הימים הופיע בפני אבא ואמא מנהל מחלקת יולדות והחל להסביר להם שלב אחר שלב מדוע הרב טועה ומדוע הם עושים טעות איומה שתקשה עליהם את כל החיים כאשר יצטרכו להתמודד עם ילד מוגבל.
אבא ואמא הבטיחו לקחת את כל הניירות וההמלצות שוב אל הרב מרדכי ולשאול שוב את פיו ובתנאי שכל אשר יחליט יהיה מקובל גם על הצוות הרפואי. הם פנו שוב לרב מרדכי שהאזין בקשב רב וחזר והבטיח שהוולד יהיה בע"ה בריא ושלם ללא שום מום ובעיה כל שהיא. והוסיף, "אל תתייחסו לדברי מנהל המחלקה, תקראו לו אלי לאחר הלידה".
כאשר שמע זאת מנהל המחלקה, המשיך לעמוד על דעתו והדגיש שוב ושוב את הסכנות הכרוכות גם לאמא וגם לוולד וציווה על אמא להודיע לו טרם הלידה, כי הוא חייב להיות שם כדי להצילה שלא תסתבך בלידה.
זה היה בליל שבת פרשת "וארא" שלג לבן כיסה את ירושלים, צירי התנועה היו חסומים וצירי הלידה תכופים וחזקים. אבא ואמא הלכו ברגל אל בית החולים "משגב לדך" שהיה קרוב לבית, ובקשו מהצוות הרפואי להזעיק את מנהל המחלקה כי כך הוא הזהיר.. רצה הקב"ה והוא לא ענה לקריאות הטלפון והזימונית ואמא ילדה בשעטו"מ. בבוקר, הגיע מנהל המחלקה אל בית החולים השתומם כשראה את אמא ושאל בפליאה, "מה את עושה כאן"? אמא ענתה, "מגיע לי מזל טוב!". או אז פניו הרצינו והוא התמלא חמה על כך שהעזה ללדת ללא נוכוחותו במחלקה ושאל כשארשת רצינות תהומית על פניו "נו.. ומה עם הילד, אתם מקבלים את זה"? אבא ואמא הביטו בחיוך ואמרו שהבדיקות שלאחר הלידה מוכיחות שהילד בריא ושלם וללא כל מום!
מנהל המחלקה הילך כמוכה הלם אל התינוקייה ובקש "פגישה" אישית עימי בת חמש שעות תמימות! אין בדיקה שלא ערך, בדק והפך ובדק הביט ולא האמין. כשיצא, נגש מושפל ראש אל אבא ושאל אותו בבקשה רק לדעת מי זה אותו צדיק שרואה מרחוק מה שאנחנו לא רואים בבדיקות. אבא לקח אותו אל הרב מרדכי שרעבי זצ"ל שבקש ממנו רק דבר אחד. "תהיה יותר זהיר בהחלטותיך עם נשמות, מדובר ברצח". בעקבות מקרה זה, מנהל המחלקה הכיר בערך גדולי ישראל החל ללמוד תורה והתקרב אל היהדות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: