בס"ד
יום אחד מגיע ר' שלמה קרליבך למסעדה בארה"ב,
כדרכו באהבת ישראל עבר בכל שולחן ולחץ ידיים וברך בחום כל אחד.
בשולחן בקצה המסעדה אליו הגיע אחרון ישבו שני אנשים חרדים אשר אחד מהם
לחץ את ידו של שלמה קרליבך אך השני סירב בתוקף.
קרליבך לא מבין וחושב אולי האיש לא שם לב שהוא מושיט לו יד.
מנסה שוב אך האיש אומר מפורשות אני לא רוצה ללחוץ לך יד. אתה איש מלוכלך.
קרליבך מתחנן על נפשו:
"מה אני עושה שלא יקרה שיהודי לא ירצה ללחוץ לי יד?
קרליבך אומר אני מוכן לחזור בתשובה.
תגיד לי מה לעשות אך אני חייב שגם אתה תלחץ את ידי.
האיש אומר לקרליבך, שמע, אתה תאמר לי שאתה חוזר בתשובה רק בשביל
ללחוץ את ידי אך אני לא מאמין לך.
קרליבך מתיישב למול האיש ומתחיל לבכות לרבונו של עולם, אבא שבשמים,
רציתי לקרב יהודים אליך. ירדתי גם לאנשים במקומות הכי נמוכים.
התלכלכתי איתם אך עכשיו אני מתחנן אליך.
רחם עלי וקבל אותי בתשובה שלימה.
קרליבך פתח סידור ואמר וידוי שלם על כל סעיפיו ובדמעות אמיתיות שכל
העומדים מסביב החלו לבכות כמו שרק קרליבך היה יכול בנשמתו הגדולה.
קרליבך התחנן באמת מעומקא דליבא והחרדי הקנאי נשבר למול המחזה וקם ולחץ
את ידיו של קרליבך ופתחו במחול ובאהבה גדולה.
ר' שלמה קרליבך התנצל שהוא חייב לרוץ כי הוא מאחר את הטיסה.
הישר משם יצא לשדה התעופה ושם במטוס שעות קצרות לאחר שאמר וידוי בבכי רב
על כל חייו דמם ליבו והשיב נשמתו הגדולה והנקייה ליוצרו....
סיפור שהתפרסם רק לאחרונה בעל המעשה סיפר זאת.
פורסם ב"עולמם של חרדים"
יום אחד מגיע ר' שלמה קרליבך למסעדה בארה"ב,
כדרכו באהבת ישראל עבר בכל שולחן ולחץ ידיים וברך בחום כל אחד.
בשולחן בקצה המסעדה אליו הגיע אחרון ישבו שני אנשים חרדים אשר אחד מהם
לחץ את ידו של שלמה קרליבך אך השני סירב בתוקף.
קרליבך לא מבין וחושב אולי האיש לא שם לב שהוא מושיט לו יד.
מנסה שוב אך האיש אומר מפורשות אני לא רוצה ללחוץ לך יד. אתה איש מלוכלך.
קרליבך מתחנן על נפשו:
"מה אני עושה שלא יקרה שיהודי לא ירצה ללחוץ לי יד?
קרליבך אומר אני מוכן לחזור בתשובה.
תגיד לי מה לעשות אך אני חייב שגם אתה תלחץ את ידי.
האיש אומר לקרליבך, שמע, אתה תאמר לי שאתה חוזר בתשובה רק בשביל
ללחוץ את ידי אך אני לא מאמין לך.
קרליבך מתיישב למול האיש ומתחיל לבכות לרבונו של עולם, אבא שבשמים,
רציתי לקרב יהודים אליך. ירדתי גם לאנשים במקומות הכי נמוכים.
התלכלכתי איתם אך עכשיו אני מתחנן אליך.
רחם עלי וקבל אותי בתשובה שלימה.
קרליבך פתח סידור ואמר וידוי שלם על כל סעיפיו ובדמעות אמיתיות שכל
העומדים מסביב החלו לבכות כמו שרק קרליבך היה יכול בנשמתו הגדולה.
קרליבך התחנן באמת מעומקא דליבא והחרדי הקנאי נשבר למול המחזה וקם ולחץ
את ידיו של קרליבך ופתחו במחול ובאהבה גדולה.
ר' שלמה קרליבך התנצל שהוא חייב לרוץ כי הוא מאחר את הטיסה.
הישר משם יצא לשדה התעופה ושם במטוס שעות קצרות לאחר שאמר וידוי בבכי רב
על כל חייו דמם ליבו והשיב נשמתו הגדולה והנקייה ליוצרו....
סיפור שהתפרסם רק לאחרונה בעל המעשה סיפר זאת.
פורסם ב"עולמם של חרדים"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: