שבת זכור

בס"ד

השבת הקרובה, שקודמת לחג הפורים נקראת "שבת זכור". בשבת זו קוראים את הפרשה העוסקת בעמלק, "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם..." (דברים כ"ה, י"ז), וזאת משום, שהמן היה מצאצאיו של אגג, מלך עמלק ("המן בן המדתא האגגי").

כשקוראים את הפסוקים הללו יש להיזהר מאוד לשמוע בבירור כל מלה ומלה, משום שרוב פוסקי ההלכה מחשיבים את שמיעת הפרשה הזו, פעם בשנה, למצווה מן התורה!

על פי חז"ל, קיום מצוות זכירה, נעשה על ידי השמעת אותו עניין בקול, לפחות פעם בשנה. גם הנשים מקפידות לשמוע את פרשת זכור. אף על פי, שלדעת מרבית הפוסקים אינן מצוות על כך מן התורה. אם מישהו הפסיד שלא בכוונה את פרשת זכור, הוא יוכל למלא את המצווה, כאשר יקשיב לקריאת התורה בפורים עצמו, או לקריאת התורה השבועית בפרשת "כי תצא".

עניינה הרוחני של פרשת 'זכור' הוא מה שאמרו חז"ל שאין שמחה אלא בהתרת הספק. ספק בגימטרייה 240 כמניין עמלק. לפני שמחת פורים השלמה, כשמאיר האור של גמר התיקון, אנו מצווים למחות את זכר עמלק מקרבנו, להסיר את עורלת הספק. אחד הפסוקים שנקרא בפרשת 'זכור' אומר, "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ", עמלק קרך בדרך, הכח שלו בא לקרר אותנו מהעבודה הרוחנית.

התכלית היא להפוך את הרצון לקבל שיהיה על מנת להשפיע, שרק ע"י כך נגיעה לדבקות הרצויה בבורא. עמלק בא לקרר אותנו במילים הידועות שלו, "אם תשפיע, מה ישאר לך... אם תתן, מי יתן לך... 'ואהבת לרעך כמוך' זה טוב, אם כולם היו עושים את זה גם אני הייתי מתחיל... אם אדאג לאחרים, מי ידאג לי... וכו'". בשבת 'זכור', בקריאה בתורה, אנו מקבלים את הכח למחות את זכר עמלק, למגר את הספק מלבנו, על מנת שבאמת נוכל לצאת לדרך חיים חדשה, דרך של השפעה ואהבת הזולת.