בס"ד
שאלות על זקנה ומוות מגליה האוטיסטית ז"ל,
כידוע שישנה שיטה לתקשר עם פגועי מוח, מאחר והגוף שלהם לא מתפקד, הנשמה שלהם יוותר דומיננטית ויש להם את היכולת לתקשר בעולמות עליונים.
אמא: "למות זה כואב? זה מפחיד?"
גליה: "תלוי למי."
אמא: "לאדם ישר ושומר מצוות?"
גליה: "תלוי כמה הוא קשור לעולם הזה. מי שאוהב מאוד את ההנאות של עולם השקר,
יהיה לו קשה מאוד לעזוב!"
אמא: "האם האדם יודע עד איזה גיל הוא יחיה?"
גליה: "לא, אף אדם לא יודע חוץ מיחידי סגולה."
אמא: "אומרים שהנשמה יודעת שלושים יום לפני המוות?"
גליה: "כן, אבל האדם בשכל לא יודע!"
אמא: "כשנפטרים נפגשים עם בני משפחה שמתו? אחרי 120 אפגוש את אמא שלי
שנפטרה ז''ל?"
גליה: "בהתחלה הם יבואו לקבל את פניך."
אמא: " קרובי משפחתו של כל אדם שניפטר מקבלים אותו בשמים?"
גליה: "כן, כך הנשמה לא פוחדת. השם עושה חסד כדי שהנשמה לא תפחד אחרי המוות,
הנשמה פוחדת כי היא היתה קשורה לגוף כל כך ופתאום לא!"
אמא: "איך אדם יכול להכין את עצמו למוות, שמותו יהיה לו יותר קל?"
גליה: "אמא, כל אדם חייב להכין את עצמו לקראת המוות כי המוות לא פוסח על אף אחד,
העיקר זה לקיים את מצוות השם וזו ההכנה הכי טובה לכל אדם! גם חשוב לא להיות קשור לחומר,
כי אז קשה לו לאדם לוותר על החומריות והנשמה שלו מתענה גם על זה!"
אמא: " מי שנפטר וחוזר בגלגול, צריך לסבול את הסבל של המיתה שוב ושוב?"
גליה: "אמא זה התיקון שלו, אבל צדיקים מתתם קלה יותר."
אמא: "הנשמה רואה את כל האנשים גם אחרי שקוברים את הגוף?"
גליה: "אמא, היא רואה אבל לא יכולה להגיד כלום, אין לה רשות לתקשר עם החיים, אבל יש לה סבל פרידה גדול כמו למי שנשאר כאן, אותו דבר! ואם לאהובים שלה יש ייסורים וסבל, אז גם הנשמה מתייסרת עליהם בשמים! נשמות של קרובים אהובים ממשיכות להיות קשורות גם אחרי המוות!"
אמא: "גליה, אומרים שכאשר האדם מת הנשמה שלו מתאבלת על הגוף שלו שנרקב! גם הנכים
שהגוף שלהם מאוד מעוות מתאבלים על הגוף אחרי המוות?"
גליה: "אמא הם מתאבלים פחות מאלה שהגוף שלהם יפה! אבל הזקנים עוד פחות, כי גופם כבר לא מתפקד כהלכה והם תשושים וכוחותיהם לחיות אזלו! להם (לזקנים) קל למות! לאלה שגופם יפה וכוחם אתם קשה להם אחרי המוות, הנשמה שלהם מאוד מתייסרת!"
אמא: "גליה, המוות כואב פיזית או שזה פשוט ייסורים נפשיים של צער?"
גליה: "אמא, הכאב הוא רוחני ולא כאב פיזי כפי שאת מכירה, אך הכאב הרוחני כואב יותר מהפיזי!"
אמא: "האם גם לצדיקים יש כאלה ייסורים? גם לדתיים, לחוזרים בתשובה?"
גליה: "אמא , ככל שהאדם מקיים מצוות בעולם הזה, כאביו וייסוריו אחרי מותו קטנים יותר ונסבלים יותר!"
אמא: "גליה, איך מתגברים על פחד המוות?"
גליה: "אמא, אם האדם מכין את עצמו לזה כל חייו הוא לא פוחד מהמוות, כי הוא יודע שהמוות זה רק המשך של החיים האלה וההמשך הרבה יותר טוב!"
אמא: "גליה, מה עושים אם מתגעגעים למישהו שכבר מת ?"
גליה: "אמא, נפרדים לתקופה ואחר כך נפגשים בשמים, בזמן שלא נפגשים זה קשה כי מתגעגעים
וזה גם חלק מהתיקון של כל נשמה!"
אמא: "איך יוכל להתגבר על הגעגועים מי שנישאר בעולם הזה?"
גליה: "אמא, אם עושים מצוות אז הכל יותר קל לכולם, גם פה וגם שם!"
אמא: "כשאדם מת האם הוא באמת נכנס למנהרה חשוכה? האם זה מפחיד להיות שם?"
גליה: "אמא לא לדאוג לדברים האלה, תדאגי רק לצבור מה שיותר מצוות ומעשים טובים כדי שתוכלי לקחת אתך לעולם הבא, זה הדבר היחיד שלוקחים לשם!"
אמא: "גליה, מה הדבר שעושה הכי הרבה נחת רוח לנשמה אחרי צאתה מהגוף לאחר הפטירה?"
גליה: "אמא, המצוות והמעשים הטובים שהאדם עושה, זה מה שעושה לו נחת רוח בשמים ולא דבר אחר!"
אמא: "למה כשבן אדם נקבר חשוב לשים לו מצבה על הקבר? מה זה נותן?"
גליה: "אמא קברו של האדם זה כמו הבית של הגוף שלו, הגוף שוכב בעפר עד לתחיית המתים
וגם הגוף מקבל פיצוי והנאה על כך שהוא סבל כל כך הרבה בחייו."
אמא: "הייתי עצובה כשדיברת אתי על זה שאת בסוף התיקון שלך!"
גליה: "אמא, אל תהיי עצובה! כי כל אדם סופו להפטר מהעולם הזה, אז הוא צריך להיות מאושר
שהוא חי ויכול לעשות מצוות ומעשים טובים ולזכות בעולמות העליונים. זו הזדמנות נהדרת לנשמה
של האדם לזכות בהרבה ולנצח בתקופת חיים אחת קצרה ומוגבלת! הנשמה שמחה ומאושרת
לחזור לכור מחצבתה. אמא יקרה שלי, אף אחד לא יחיה פה לנצח! אני מקבלת עלי הכל באהבה
רבה! כאשר האדם מסיים את תיקונו בעולם הזה, אז בעולם הבא מזומנים לו תענוגות והנאות
אינסופיות. התענוגות כאן בעולם הזה הם אפס קצהו של התענוגות בעולם הבא!"
אמא: "מה את אומרת על הזיקנה והזקנים שהם כל כך חסרי אונים ומסכנים?"
גליה: "אמא הזיקנה היא חלק מהתיקון של הנשמה שהגוף שלה מגיע לזיקנה כי לא כל אחד מגיע
לזיקנה, אבל למי שמגיע לזיקנה יותר קל להיפרד מעולם השקר הזה, כי אין לו כבר כוחות להמשיך
לחיות ומה שנותר לו זה למות! אז לא כל כך חבל לנשמה. אבל הנשמה מתייסרת מתהליך הזיקנה,
זה עצוב לראות גוף כל כך יפה שהולך ומתכער עד למצב כל כך קשה, ואנחנו זוכרים את העבר
והיופי שהיה וקשה לנו להתמודד עם האובדן הזה!"
שאלות על זקנה ומוות מגליה האוטיסטית ז"ל,
כידוע שישנה שיטה לתקשר עם פגועי מוח, מאחר והגוף שלהם לא מתפקד, הנשמה שלהם יוותר דומיננטית ויש להם את היכולת לתקשר בעולמות עליונים.
אמא: "למות זה כואב? זה מפחיד?"
גליה: "תלוי למי."
אמא: "לאדם ישר ושומר מצוות?"
גליה: "תלוי כמה הוא קשור לעולם הזה. מי שאוהב מאוד את ההנאות של עולם השקר,
יהיה לו קשה מאוד לעזוב!"
אמא: "האם האדם יודע עד איזה גיל הוא יחיה?"
גליה: "לא, אף אדם לא יודע חוץ מיחידי סגולה."
אמא: "אומרים שהנשמה יודעת שלושים יום לפני המוות?"
גליה: "כן, אבל האדם בשכל לא יודע!"
אמא: "כשנפטרים נפגשים עם בני משפחה שמתו? אחרי 120 אפגוש את אמא שלי
שנפטרה ז''ל?"
גליה: "בהתחלה הם יבואו לקבל את פניך."
אמא: " קרובי משפחתו של כל אדם שניפטר מקבלים אותו בשמים?"
גליה: "כן, כך הנשמה לא פוחדת. השם עושה חסד כדי שהנשמה לא תפחד אחרי המוות,
הנשמה פוחדת כי היא היתה קשורה לגוף כל כך ופתאום לא!"
אמא: "איך אדם יכול להכין את עצמו למוות, שמותו יהיה לו יותר קל?"
גליה: "אמא, כל אדם חייב להכין את עצמו לקראת המוות כי המוות לא פוסח על אף אחד,
העיקר זה לקיים את מצוות השם וזו ההכנה הכי טובה לכל אדם! גם חשוב לא להיות קשור לחומר,
כי אז קשה לו לאדם לוותר על החומריות והנשמה שלו מתענה גם על זה!"
אמא: " מי שנפטר וחוזר בגלגול, צריך לסבול את הסבל של המיתה שוב ושוב?"
גליה: "אמא זה התיקון שלו, אבל צדיקים מתתם קלה יותר."
אמא: "הנשמה רואה את כל האנשים גם אחרי שקוברים את הגוף?"
גליה: "אמא, היא רואה אבל לא יכולה להגיד כלום, אין לה רשות לתקשר עם החיים, אבל יש לה סבל פרידה גדול כמו למי שנשאר כאן, אותו דבר! ואם לאהובים שלה יש ייסורים וסבל, אז גם הנשמה מתייסרת עליהם בשמים! נשמות של קרובים אהובים ממשיכות להיות קשורות גם אחרי המוות!"
אמא: "גליה, אומרים שכאשר האדם מת הנשמה שלו מתאבלת על הגוף שלו שנרקב! גם הנכים
שהגוף שלהם מאוד מעוות מתאבלים על הגוף אחרי המוות?"
גליה: "אמא הם מתאבלים פחות מאלה שהגוף שלהם יפה! אבל הזקנים עוד פחות, כי גופם כבר לא מתפקד כהלכה והם תשושים וכוחותיהם לחיות אזלו! להם (לזקנים) קל למות! לאלה שגופם יפה וכוחם אתם קשה להם אחרי המוות, הנשמה שלהם מאוד מתייסרת!"
אמא: "גליה, המוות כואב פיזית או שזה פשוט ייסורים נפשיים של צער?"
גליה: "אמא, הכאב הוא רוחני ולא כאב פיזי כפי שאת מכירה, אך הכאב הרוחני כואב יותר מהפיזי!"
אמא: "האם גם לצדיקים יש כאלה ייסורים? גם לדתיים, לחוזרים בתשובה?"
גליה: "אמא , ככל שהאדם מקיים מצוות בעולם הזה, כאביו וייסוריו אחרי מותו קטנים יותר ונסבלים יותר!"
אמא: "גליה, איך מתגברים על פחד המוות?"
גליה: "אמא, אם האדם מכין את עצמו לזה כל חייו הוא לא פוחד מהמוות, כי הוא יודע שהמוות זה רק המשך של החיים האלה וההמשך הרבה יותר טוב!"
אמא: "גליה, מה עושים אם מתגעגעים למישהו שכבר מת ?"
גליה: "אמא, נפרדים לתקופה ואחר כך נפגשים בשמים, בזמן שלא נפגשים זה קשה כי מתגעגעים
וזה גם חלק מהתיקון של כל נשמה!"
אמא: "איך יוכל להתגבר על הגעגועים מי שנישאר בעולם הזה?"
גליה: "אמא, אם עושים מצוות אז הכל יותר קל לכולם, גם פה וגם שם!"
אמא: "כשאדם מת האם הוא באמת נכנס למנהרה חשוכה? האם זה מפחיד להיות שם?"
גליה: "אמא לא לדאוג לדברים האלה, תדאגי רק לצבור מה שיותר מצוות ומעשים טובים כדי שתוכלי לקחת אתך לעולם הבא, זה הדבר היחיד שלוקחים לשם!"
אמא: "גליה, מה הדבר שעושה הכי הרבה נחת רוח לנשמה אחרי צאתה מהגוף לאחר הפטירה?"
גליה: "אמא, המצוות והמעשים הטובים שהאדם עושה, זה מה שעושה לו נחת רוח בשמים ולא דבר אחר!"
אמא: "למה כשבן אדם נקבר חשוב לשים לו מצבה על הקבר? מה זה נותן?"
גליה: "אמא קברו של האדם זה כמו הבית של הגוף שלו, הגוף שוכב בעפר עד לתחיית המתים
וגם הגוף מקבל פיצוי והנאה על כך שהוא סבל כל כך הרבה בחייו."
אמא: "הייתי עצובה כשדיברת אתי על זה שאת בסוף התיקון שלך!"
גליה: "אמא, אל תהיי עצובה! כי כל אדם סופו להפטר מהעולם הזה, אז הוא צריך להיות מאושר
שהוא חי ויכול לעשות מצוות ומעשים טובים ולזכות בעולמות העליונים. זו הזדמנות נהדרת לנשמה
של האדם לזכות בהרבה ולנצח בתקופת חיים אחת קצרה ומוגבלת! הנשמה שמחה ומאושרת
לחזור לכור מחצבתה. אמא יקרה שלי, אף אחד לא יחיה פה לנצח! אני מקבלת עלי הכל באהבה
רבה! כאשר האדם מסיים את תיקונו בעולם הזה, אז בעולם הבא מזומנים לו תענוגות והנאות
אינסופיות. התענוגות כאן בעולם הזה הם אפס קצהו של התענוגות בעולם הבא!"
אמא: "מה את אומרת על הזיקנה והזקנים שהם כל כך חסרי אונים ומסכנים?"
גליה: "אמא הזיקנה היא חלק מהתיקון של הנשמה שהגוף שלה מגיע לזיקנה כי לא כל אחד מגיע
לזיקנה, אבל למי שמגיע לזיקנה יותר קל להיפרד מעולם השקר הזה, כי אין לו כבר כוחות להמשיך
לחיות ומה שנותר לו זה למות! אז לא כל כך חבל לנשמה. אבל הנשמה מתייסרת מתהליך הזיקנה,
זה עצוב לראות גוף כל כך יפה שהולך ומתכער עד למצב כל כך קשה, ואנחנו זוכרים את העבר
והיופי שהיה וקשה לנו להתמודד עם האובדן הזה!"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: