בס"ד
דווקא
כשהייתי בטוחה שהצלחתי. שעשיתי את זה. שעליתי לפסגה, מגיעה האכזבה. מגיעה הצביטה
שמבשרת לי שעדיין לא. שעדיין לא הזמן להניח את כלי המלחמה בצד.
בדיוק
ברגע שהרגשתי שמחה בלב על עוד רגש קטן שהצלחתי לבלום. על עוד מילה שהצלחתי להשתיק
שם בפנים. מגיעה התוכחה ואיתה כאב דק שדואג שארגיש את הנוכחות שלו בבטן הרכה,
ויזכיר לי כמה שזה קשה.
יזכיר
לי שהכי קשה לי איתי. עם עצמי. עם זה שאני נופלת כל פעם מחדש לאותו המקום של
גאווה. לאותו מקום של חוסר אמונה. לאותו מקום שבו אני שוכחת את השליחות ולא רואה
אותה לנגדי תמיד.
אני
תוהה מתי יגיע הרגע שבאמת אצליח לחזור בתשובה. שבאמת אצליח לא להיכנע לעייפות, לא
להיכנע להרגלים שחצובים עמוק בתוכי. מתי יגיע הרגע שאתן לקדוש ברוך הוא עבודה
מדוייקת. עבודה מושלמת.
כל
בוקר אני מתעוררת בהחלטה נחושה שהפעם לא אעגל פינות. שהפעם אתן מאבק רציני ליצר
הרע שבועט בתוכי. הפעם לא אשבר בגלל שמשהו אחר מטריד אותי.
הייתי
רוצה לעשות את הדברים נכון. לעשות אותם כמו שאבא שבשמיים רוצה ולא כמו שאני והאגו
שלי רוצים. הייתי רוצה להיות ראויה לכל הטוב שהוא שולח אלי. הייתי רוצה להחזיר לו
ואפילו במעט על כל האמון שהוא נותן בי.
אין
משהו מקומם יותר מאשר לגלות שעוד פעם לא הצלחתי לברך כמו שצריך. שעוד פעם לא
נזהרתי בלשון הרע, שעוד פעם לא הייתי סבלנית להללי הקטנה. שעוד פעם פישלתי. שעוד
פעם נפלתי.
אין
לכם מושג כמה אני רוצה להתפלל. כמה אני רוצה לצעוק לשם. להרגיש את הקירבה שלו.
לבקש אותו. לבקש הפסקה מכל הנסיעה הארוכה והמהירה הזאת על הכביש הכי מהיר בעולם.
הכביש הזה שנקרא החיים, ולפנות זמן לנשמה שמתחוללת בתוכי.
אני לא
מצליחה לרוץ בקצב שאני רוצה. לעשות את כל מה שאני רוצה. לקרוא חזק כל כך עד שהוא
ישמע. אני לא מצליחה לתת את כולי. וכל פעם מחדש המציאות טופחת על פני ומביאה אותי
להבנה שעדיין לא התחלתי. שאני רק בפתח של האוהל.
אבל עם
כל התסכול שמלווה אותי, אני מזכירה לעצמי שלא עשיתי את כל הדרך הזאת בכדי להיכנע, לא
עשיתי את כל הדרך בכדי להרים ידיים. אני חייבת לקחת את אי שביעות הרצון ממצבי
הרוחני, למקום של צמיחה. ללחימה. להבנה שכל נפילה שמגיעה בקצה של היום אמורה
להוציא ממני את המיטב. להוציא ממני את התקווה לניסיון חדש. להזדמנות חוזרת.
אני
חייבת לקחת את האמת הזאת ליציאה חדשה לדרך. להמשיך עד הנשימה האחרונה להשיג אותו.
להשיג את האלוקות. להשיג את הדבקות. אני חייבת לנסות עוד פעם ועוד פעם עד שבס"ד,
אצליח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: