בס"ד
מכתב מאבא / ר. שיינפלד
עכשיו
אמצע הלילה, הכל חשוך וקפוא בחוץ, אפשר לחתוך את השקט בסכין חדה. נכנסתי בצעדים
חרישיים לחדר השינה. נזהר שלא להעיר את בני הבית האחרים. באתי עד לכאן כי היה לי
חשוב מאד שנשב לדבר, ככה רק שנינו, אבא ובת.
יכולתי
ממקומי להקשיב להרהורי ליבך שהולכים במעגלים, מחפשים אחר תשובה נכונה, מחפשים ולא
תמיד מוצאים. יכולתי לדעת מקרוב מה חסר לך. מה חסר לך בפנים עמוק שיגרום לך לחייך,
מה חסר לך כדי שהבוקר לא יהיה קשה.
יכולתי
להרגיש את גופך הדואב, מבקש תרופה משככת כאב. מתי תדעי בת אהובה, שהתרופה לכל היא
חיבור עם הנשמה. אותה נשמה שנטעתי בך מקדמת דנן, בעצם מיום בריאתי את העולם. אותה
נשמה נבדלת וקדושה, אותה נשמה נסתרת וצנועה.
וכמה
היא זועקת לך אותה אומללה, שתעצרי רק לרגע את קצב החיים המטורף. היא קוראת לך כל
לילה ואת מתעלמת בכוונה, היא רומזת לך בואי, אל תבחרי בדרך הקשה. דרך שמנוגדת לכל
מה שכתבתי בתורה.
בכל
לילה אחרי שנופלת עלייך תרדמה, היא מגיעה אלי אותה נשמה עצומה, היא מגיעה בוכיה
ומתדפקת על דלתי, רוצה שאדבר איתך, בתי, אהובתי. היא בוכה על זה שהיא צועקת את שמך
ואינך מגיבה. היא בוכה על זה שבחרת להשתיקה.
לא
רציתי להעיר אותך באמצע הלילה, ולכן העדפתי להשאיר לך את זה המכתב. מכתב שנכתב
באהבה ובדאגה כנה, שאולי יתעוררו רחמייך על חייך, ותבחרי להושיט לה את ידך, תבחרי
לעורר אלי את תשוקתך.
אני
מוכן לשכוח ולסלוח על עיוורון של ילדות, מוכן לוותר על כבודי שהיה אצלך אבוד. אני
מוכן לשמוע אותך בכל רגע נתון, מבקשת לשוב אל זרועותי כילד אהוב. אני מוכן להתעלם
מכל מה שעשית בשוגג ובמזיד, רק שובי אלי, אל חיקי החמים.
הושיטי
לי את כף ידך העדינה, ויחד אוציא אותך מתוך ההפיכה. נעשה סדר בדברים ישנים, ננקה
מגירות ואבק מהמדפים. אפיח בך רוח רעננה וצעירה, נמלא משאלות בדרך של שגרה. אלווה
אותך להיכן שתצעדי, אלמד אותך מהו כוחי.
אל
תוותרי לעצמך ותבחרי באפשרות הקלה, הרי רב לך שבת בעמק הבכא. התנערי ביתי מכל מה
שמעכב אותך מלהתלבש כבת מלך, התנערי ביתי מכל מה שמשכנע אותך לעמוד מנגד.
התעוררי,
בת ישראל והאמיני שביכולתך לשבור את כל המסכים. את כל מה שמבדיל ביני לבינך, את כל
מה שמונע ממך להפיץ את אורך. התעוררי, איילת חן, מתרדמה של שנים, התעוררי בכדי
לנטור את הכרמים.
אוהב, אבא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: