בס"ד
"ותאמר ציון: עזבני השם ואדו-ני שכחני",
כשקשה לנו באופן אישי, כשאנו מרגישים גלות בתוכנו,
והכל צר ומנוכר, חלילה אפשר לטעות ולחשוב שהשם הסיר השגחתו מאיתנו,
בהמשך הפסוק מקבלים את התשובה -
"התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה?, גם אלה תשכחנה ואנוכי לא אשכחך".
לעולם! אבל לעולם! השם לא עוזב בניו ובנותיו....!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: