טאטע ! התשמע קולי...

בס"ד

איך אני מתגעגעת אלייך, ירושלים, כמה זמן לא טיילתי בסמטאותייך

בסמטאות הרובע היהודי,

כמה אני רוצה לגעת באבנייך,

להניח את נפשי בין החריצים, ולבכות לבכות ועוד קצת לבכות,

לשפוך כמים את ליבי לפני השם יתברך, לבכות על ימים שלא פתחתי את ליבי בפניו

ושמתי את האגו שלי בראש סדר העדיפויות.

אח טאטע שלי, אבא שלי, אם הייתי יודעת שאתה לעולם לא מתרחק ממני

אם הייתי מבינה בכל נימי נשמתי שזה אני אני ורק אני,

שעסוקה בעצמי ובהבלי העולם הזה,

 אח אבא שלי, אבאאאאאא!  

אל תתייאש ממני... אנא...