עוד הוכחה שהתורה מן השמיים

מדהים! גילויי מדעני נאס"א מוכיחים שתורה משמיים

נאס"א, סוכנות החלל של ארצות הברית, השקיעה מיליארדים בלווינים ומחקרים, והשתמשה בכלים אלקטרוניים משוכללים, כדי להגיע למסקנה שכבר נכתבה בתלמוד, בדבר "אורך חידוש הלבנה הממוצע". ומהיכן הידע הזה לתלמוד? (תורה ומדע).

כ"ט חשון תשע"ב

הייתכן שתורה אשר נכתבה לפני אלפי שנים (!) תדע נתונים אסטרונומים מדויקים, אשר מינהל החלל האמריקאי, ולאחריו – הגרמני, הגיעו אליו רק כיום באמצעות כלים אלקטרוניים משוכללים?! למרבה הפלא, התשובה חיובית בהחלט! להבנת המאמר נקדים מספר הקדמות:

הלוח העיברי

הלוח העברי ערוך ביסודו לפי "חודשי הלבנה (הירח)". היינו, לפי סיבוב הלבנה סביב כדור הארץ. הלבנה, במהלכה על פני השמים גודלת ונחסרת עד שהיא נעלמת לגמרי מעינינו, ושוב נראית. בכך היא נראית כמתחדשת מזמן לזמן, ולכן, פרק הזמן שבין חידוש לחידוש נקרא "חודש".

שינוי צורת הלבנה

הירח אינו מאיר בעצמו, אלא מחזיר את אור השמש הנופל עליו. כמובן, שאור השמש נופל רק על הצד של הירח הפונה לשמש, ואילו הצד השני אפל. כמה מהצד המואר פונה לכדור הארץ, וכמה מהצד האפל? תלוי במיקום הירח יחסית לשמש ולכדור הארץ, דבר המשתנה במשך החודש בהתאם למסלול החודשי של הירח סביב כדור הארץ. כתוצאה מכך, משתנה במשך החודש צורת הירח הנראית לנו, מקו דק בצורת מגל עד לירח מלא.

בתחילת החודש ("שעת הקיבוץ") נמצא הירח בין השמש לכדור הארץ, ואז פונה כל הצד המואר של הירח לשמש, ואילו הצד האפל פונה כולו לכדור הארץ, לכן בשעה זו נעלם הירח לגמרי מעינינו, ואי אפשר לראותו כלל. רגע זה נקרא "מולד", מכיון שמרגע זה ואילך נע הירח לקראת נקודה שבה ייראה הירח מחדש. מיד לאחר המולד מתחיל הירח להתרחק מהקו שבין השמש וכדור הארץ, אבל עדיין אי אפשר לראותו, ורק מספר שעות לאחר המולד מגיע הירח לנקודה שאפשר לראותו מכדור הארץ, ואז נראה ממנו קו דק בצורת חרמש. כשמתקדם הירח במסלולו, הולך צדו המואר ונראה יותר ויותר, עד שמגיע לנקודת "הניגוד", כלומר, שהירח עומד מצידו השני של כדור הארץ, וכל צדו המואר פונה לכדור הארץ, ואז נראה הירח במילואו. כשממשיך משם במסלולו, הולך וקטן החלק המואר המופנה כלפינו, והירח נראה הולך וקטן, עד ששוב נעלם לגמרי בשעת המולד. (ראה איור).

 

תחילת החודש על פי התורה

התורה ציותה שכל זמן שיש בית דין הראוי לכך (סנהדרין שנסמכו מהדור הקודם), לא יקדשו את החודש על פי חשבון ה"מולד", אלא ע"י עדים שראו את הלבנה החדשה. כאמור, הלבנה נראית רק מספר שעות לאחר ה"מולד", ולפעמים לא תראה ביום המולד כלל, אלא למחרת.

ואכן, בתקופת המשנה והתלמוד, היו מקדשים את החודש על פי "הראייה". כלומר, העדים שראו את הלבנה בחידושה, היו באים לבית הדין הגדול ומעידים לפניהם שראו את הלבנה. בית הדין היה בודק אותם, ולאחר שנמצאה עדותם נכונה ומדויקת, היה ראש בית-הדין מכריז שיום זה מקודש. ושהוא הראשון לחודש הבא. כתוצאה מהתנאים הנזכרים, משתנה מועד תחילת החודש: לפעמים מתחיל החודש ביום ה-30 לחודש הקודם, ולפעמים מתחיל החודש ביום ה-31 לחודש הקודם.

אמנם, מבואר ברמב"ם[1], כי אע"פ שעיקר המצווה היא לקדש את החודש על פי עדים שראו את הלבנה החדשה, מכל מקום בית דין השתמשו בחישובים אסטרונומיים כדי לדעת את השעה שראויה הלבנה להראות, והיכן עליה להיות בשעת היראותה. אם יצא על פי חישוביהם שאי אפשר היה לראות את הלבנה בזמן או במקום שאמרו העדים, היו בית דין פוסלים את עדותם, ולא קדשו את החודש על פיהם.

המולד הממוצע

והנה, בתלמוד[2]מסופר: "פעם אחת נתקשרו השמים בעבים (=עננים), ונראית דמות לבנה בעשרים ותשעה לחדש. כסבורים העם לומר ראש חדש (הוא) וכו'. אמר להם רבן גמליאל, כך מקובלני מבית אבי אבא: אין חידושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה (-שתים עשרה שעות), ושני שלישי שעה, ושבעים ושלשה חלקים (-מתוך 1,080, שהרי לפי התלמוד כל שעה מתחלקת לאלף ושמונים חלקים, כמבואר ברמב"ם[3]).

ובכן, רבן גמליאל מעיד שקיבל בתורה שבעל פה מדורות קודמים שבשושלת נשיאי ישראל, אשר קיבלו מאבותיהם, והם מאבות אבותיהם עד מתן תורה, כי אורך חידושה של הלבנה הוא: 29.5 יממות + 2/3 שעה + 73/1,080 חלקי שעה בדיוק. יצויין, כי מפרשי התלמוד מבארים שהזמן הנ"ל הנו הזמן הממוצע שבין מולד למולד (ראה הערה[4]).

הבה ונתרגם את 'זמן המפתח' הנ"ל למספרים עשרוניים שלנו, וביחס ליממות שלימות:

א. שני שלישי שעה = 720 חלקי שעה (שהרי השעה מחולקת לאלף ושמונים חלקים, כנ"ל)

ב. תוספת 73 חלקים = 793 חלקי שעה

ג. הפיכת 793 חלקי שעה לשברים עשרוניים (793/1080) = 0.73425  מהשעה 

ד. וכמה זה ביחס ליממה? עלינו לחלק את 0.73425 מהשעה ב-24 (שהרי ישנם 24 שעות ביממה) = 0.03059 יממות

ה. נוסיף את 29.5 היממות (29.5 יממות + 0.03059 יממות) = 29.53059 יממות

מסקנה: המולד הממוצע הינו 29.53059 יממות. (5 ספרות אחרי הנקודה מבטאת חלקיקי שנייה).

למרבה התדהמה המדענים הגיעו למספר מדויק זה רק היום, ורק לאחר מדידות שנעשו באמצעות פריזמת זכוכית שהניחו אסטרונאוטים אמריקנים על הירח, ובעזרתם של קרן לייזר שנשלחה מכדור הארץ אל הפריזמה, טלסקופים רבי עוצמה, ושעון אטומי. יודגש כי ללא מכשירים אלה אשר התחדשו בשנים האחרונות, לא היתה שום אפשרות למדע המודרני להגיע לתוצאה מדויקת כל-כך.

שימו לב! המדען הראשי של מינהל החלל האמריקאי NASA מסיק, כי אורך חידוש הירח ממולד למולד הוא: 29.530588 יממות, הפרש של חלקיקי השנייה מדברי חז"ל הנ"ל - 29.530590 יממות!!! והנה, במחקר מתקדם יותר אשר נערך בברלין-גרמניה הולך ונסגר פער חלקיקי השנייה שבין תורת ישראל לבין מחקרי המדע המודרני. המחקר מסיק כי אורך חידוש הירח ממולד למולד הוא: 29.530589 יממות!!! (האסטרונום הרב ניסים וידאל[5] סובר שהשינוי המזערי הנ"ל התרחש במשך אלפי השנים שעברו מזמן חז"ל ועד לימינו).

עמוד והתבונן: הרי לא היו לרבן גמליאל ולחכמי המשנה, לפני אלפי שנים, שום כלים טכנולוגיים משוכללים כאלו לדעת מספר זה... ורבן גמליאל אומר, לא חקרתי ולא בדקתי, אלא "כך מקובלני מבית אבי אבא". ומהיכן אבות אבותיו ידעו? כי הם קיבלו זאת בתורה שבעל פה שניתנה בהר סיני מפי בורא העולם המכיר את רזי עולמו. עוד הוכחה ניצחת בסידרת ההוכחות הרבות שכתבנו כאן באתר "יהדות נט", בקטגוריה "הוכחות ליהדות", שתורה משמיים, כולל תורה שבעל פה.