לילה כה חשוך

בס"ד

פעם בא רבי בנימין הצדיק המגיד מראדין, לבקר את החפץ חיים, פתח החפץ חיים ואמר: 

אוי ווי, ר' בנימין, מה יהיה? גלות כה ארוכה, לילה כה חשוך! 

ענה ר' בנימין: רבי אמשול לפניכם משל, פעם אחת באמצע חורף קשה יצאו כמה בעלי בתים לנסיעה ארוכה מפטרבורג לאודיסה, הנמשכת כמה ימים, הואיל ומדובר היה בעיצומו של החורף, נעשתה הנסיעה בעגלת שלג מיוחדת, שקורין לה ''שליטין'', רתומה לשני סוסים בריאים וחזקים, גם האנשים שישבו במרכבה התכוננו היטב לקור ולבשו מעילים כבדים, הנסיעה התחילה בלילה וכך נסעו ונסעו.

במהלך הנסיעה גם אמרו קצת תהלים, שוחחו ביניהם, וכך עברו מספר שעות, אחרי זה הוציאו קצת
יי''ש כדי לחמם את העצמות, כולם אכן שתו והתחממו ואחרי זה כולם נרדמו, בינתיים האיר הבוקר,
אבל בעונת החורף ברוסיה שעות האור הן מועטות, ואילו הנוסעים ישנו חזק במשך יותר משתים עשר שעות, כך שכאשר התעוררו ראו שעדיין חושך בחוץ, אמרו עוד פעם קצת תהלים, שוחחו כמה שעות, שוב הוציאו יי''ש ושתו, שוב נרדמו במהלך כל היום, והדבר חזר על עצמו: כשהם התעוררו משנתם עדיין היה חושך בחוץ !... 

פנו הנוסעים לעגלון וקבלו: מה קורה כאן? איך יתכן שהלילה כל כך ארוך ?... 

השיב להם העגלון: איזה לילה ארוך? כבר היה יום, כבר עברו יומיים, אבל אתם ישנתם בימים !... 

וזהו הנמשל, אמר ר' בנימין לחפץ חיים: הנביא ישעיה אומר שומר מה מליל, אמר שומר אתא בוקר וגם לילה, אם תבעיון בעיו שובו אתיו, (כא, יא - יב), אנחנו שואלים את הקב''ה שהוא שומר ישראל, ''שומר מה מליל'' למה זה הלילה, הגלות, כה ארוך, והשומר עונה ''אתא בוקר'' כבר היה בוקר, כבר היה קץ, כבר היו כמה קצים, אבל ''וגם לילה'', אתם איחרתם את הבוקר ובא לילה חדש, ומה העצה, רבי? העצה היא רק להתפלל !