בס"ד
מעשה שהיה בירושלים, למשפחה אחת היה ילד כבן חמש שנים
ששיחק לו בנדנדה בגינה שליד ביתו. ותוך כדי משחקו נכרך
חבל הנדנדה סביב צוארו, ועד שחשו להצילו, כמעט ונחנק. הוא
הובא לבית החולים ללא הכרה ובמצב אנוש. במשך כמה חדשים הוא שכב
ללא תנועה כצמח. אין מילים לתאר את הצער והיסורים של המשפחה. כמה
תפילות, כמה פרקי תהילים, והדמעות של האמא נשפכו כמים. שם הילד
ומשפחתו התפרסמו בציבור כדי שיבקשו עליו רחמים.
בוקר אחד התקשר הרב הצדיק רבי דוד פרנקל זצ“ל מבני ברק אל המשפחה,
וסיפר לאב חלום נורא שחלם בליל אמש. והנה בחלומו ניצב הוא בבית דין
של מעלה וראה שמונחות בפניהם שלש קופסאות, על הקופסא הראשונה
היה כתוב ”חיים“, על השניה היה כתוב ”מוות“ ה‘ יצילנו. על השלישית היה
כתוב ”נשמות“. והיו דייני בית הדין העליון מוציאים בכל פעם שם של נשמה
מקופסת הנשמות, דנים בה וגוזרים את דינה, איזו להניח בקופסת החיים ואיזו
להיפך, חס ושלום. וראיתי שהוציאו מקופסת הנשמות את השם של ילדכם
והושיטו את שמו לקופסת המתים, כאשר לפתע הופיעו משוק מחנה יהודה
שבירושלים מספריים בצבע כחול וגזרו את הפתק לגזרים. איני מבין כלל מה
הם המספריים האלה ומדוע הגיעו משוק מחנה יהודה, אבל ראיתי חובה
לעצמי לספר לך את חלומי.
משניתק האב את השיחה, צלצל הטלפון שנית הפעם היה זה הרופא שטיפל
בילד שביקש מההורים לבוא בדחיפות. בלב דופק ופוחד הגיעו ההורים לבית
החולים, שם קיבלם הרופא בחיוך רחב ואמר להם כי ללא סיבה רפואית
מוסברת, הילד התעורר לפתע והחל לדבר ולהתנהג כילד בריא לגמרי, ואכן
הוא נבדק ונמצא בריא לחלוטין, והוא משוחרר לביתו.
בדרכם הביתה סיפר האב לאשתו את החלום שסיפר לו הרה“צ ר‘ דוד פרנקל
זצ"ל, והנה החלום התממש ועומד לנגדם אמת ויציב! הילד שלהם חזר לחיים!
מששמעה האשה את החלום החלה לבכות ודמעות זלגו מעיניה. לקח זמן עד
שהתאוששה וחזרה לעצמה. ואז סיפרה שהיות והיא תופרת, יש לה מספריים
כחולים שגוזרים בדים באופן מקצועי, ובכל פעם שהיא קונה בדים בשוק מחנה
יהודה, היא מביאה את המספריים לחנות הבדים ומוסרת אותם מידה לידו של
המוכר על מנת שיחתוך בהם את הבד שקנתה. בפעם האחרונה שהלכה לקנות
בדים, החליטה להוסיף בצניעות לזכות רפואת הבן ולא להעביר את המספריים
ישירות מידה לידו המוכר, אלא להניחם על השולחן שיקחם לבד, וכך עשתה.
והאשה הוסיפה "ברגע ששמעתי את החלום הבנתי את פשרו, בזכות המצוה
הקטנה שעשיתי, קיבלתי במתנה את הילד שלי חזרה... והדמעות המשיכו
לרדת, אך הפעם דמעות של שמחה, דמעות של הודיה...
הילד הזה הוא כיום אברך חשוב בירושלים והמספריים הכחולות שוכנות
אצלו בבית במדף ארון הספרים מעבר לויטרינה, כמזכרת נצח לקבלת חייו
במתנה, בזכות קבלת הצניעות החשובה של אמו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: