הכנה נכונה

בס"ד

רבותינו בגמרא במסכת שבת (ל.) אמרו, ביקש דוד המלך מאת ה' יתברך לדעת מדת ימיו מה היא, שרצה לדעת מתי ימות, כמו שנאמר "הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא", אמר לו ה' יתברך, גזירה היא שאין מודיעין קיצו של אדם. בקש מה' יתברך שלכל הפחות יאמר לו באיזה יום בשבוע עתיד למות, אמר לו ה' יתברך שהוא עתיד למות ביום השבת. ביקש ממנו דוד שיוסיף לו עוד יום אחד על ימי חייו, שימות ביום ראשון, אמר לו ה', כבר הגיע זמן מלכות שלמה בנך, ואין מלכות אחת נוגעת בחבירתה. אמר לו דוד, ביקש דוד מה', שימות ביום ששי, כדי שלא יהיה מוטל מת ביום השבת ואי אפשר לקברו, אמר לו ה', "כי טוב יום בחצריך מאלף", טוב לי יום אחד שאתה יושב יושב ועוסק בתורה, יותר מאלף קרבנות שעתיד שלמה בנך להקריב לפני. עד כאן דברי הגמרא. ולא פלא הדבר, כי דוד המלך כל מעשיו היו מכוונים במחשבה נכונה, עד שזכה שיום אחד של לימוד תורה שלו, היה יקר לפני ה' יתברך יותר מאלף עולות ששלמה הקריב לפניו. שכן מצאנו שהיתה דרכו של דוד המלך, שלפני שיצא לקרב נגד גולית הפלישתי הגבור, עמד והכין עצמו לקרב, שהתפלל לפני ה' יתברך שיסייע לו במלחמה כנגד הצורר, ולא ניגש לקרב בלי הכנה וכוונת הלב, אף שיכול היה להיות שינצח את גלית מחמת גודל קדושתו וזכותם של ישראל.

אדם שמכין את עצמו לקראת התפילה ולקראת כל מעשה המצוות, אין הוא יכול לשער בכלל לאיזה השגים יוכל להגיע על ידי כן, שאפילו אם שני בני אדם יראו לנו שעושים את אותו מעשה, אין אנו רואים בעיננו את פנימיות המעשים, שזה שהכין עצמו לקראת המעשה, נמצא שהמעשה שלו נעלה ומפואר ומרומם לאין שיעור מהמעשה של חבירו.

הרב יוסף מזרחי.