"בני אהרון״

בס"ד

לרבי שמעון אגסי, רבו ורעו של רבי יהודה, נפטר בנו ר׳ אהרון.

רבי שמעון לא קיבל עליו תנחומים, אף לא מרבי יוסף חיים, עד שבא אליו רבי יהודה,

ואמר לו שגילו לו משמים, שבנו אהרון הוא גלגולם של בני אהרון-נדב ואביהו.

ידיעה זו ניחמה אותו, והוא אף קרא לסיפרו על שער הגלגולים, בשם-״בני אהרון״.

ערב שבת אחת, חלם רבי שמעון על שני נרות שכבו, ולא הצליח להרדם, מתוך פחד

שהחלום מרמז כי גם בנו השני ייפטר, ולכן החליט לעשות תענית חלום מיד ביום שבת.

בבגדד בשבת היו נוהגים לבוא לתפילת מנחה גדולה בצהריים,ואחריי התפילה לא חזרו

לביתם, אלא ניצלו את הזמן ללימוד תורה.

כל אחד הוציא דבר מזון, נטל ידיו ואכל סעודה שלישית.

לאחר ברכת המזון היו נשארים ללמוד, עד תפילת ערבית.

רבי שמעון, שהיה שרוי בתענית חלום, לא הביא עמו דבר מאכל. הוא חשש שישאלו

אותו בבית הכנסת מדוע אינו אוכל, ולא רצה לגלות להם את נושא תענית החלום בשבת.

לכן יצא מבית הכנסת וטייל בחוץ.

בדרכו פגש את רבי יהודה שבא לקראתו וברכו לשלום.

רבי יהודה פנה אליו ואמר :

״חכם שמעון ! לך לאכול ! למה אתה בתענית חלום ?!

אתה ראית בחלום שני נרות שכבו, ואתה מפחד שזה מרמז על בנך השני.

לא כן הדבר ! אלו שני ניצוצות - שני בנים שהייתם צריכים להביא אתמול לעולם,

ומכיוון שלא הזדמן שיבואו -הם כבו.

עתה הפסק את התענית ולך לאכול״.

רבי שמעון נרגע והלך לביתו , להשלים את סעודות השבת.