המקור לכינוי המפורסם שקוראים לרבי מאיר "בעל הנס" הוא על פי מעשה שהיה: מלכות רומי הרשעה גזרה על רבי חנינא בן תרדיון להישרף עם ספר התורה באש ואת אשתו דנו להריגה ועל בתו נגזר שתשב במקום של פריצות. אמרה ברוריה לבעלה רבי מאיר: אני בושה ונכלמת שאחותי כך יושבת במקום של פריצות, אנא, לך ופדה אותה ותוציא אותה משם. מה עשה רבי מאיר? נטל בידו ארנק מלא דינרי זהב, והלך לשם. אמר רבי מאיר בלבו, אם היא לא עשתה איסור, בודאי שמן השמים יעשה לנו נס ואוכל לפדותה. ואם היא עשתה איסור, לא אוכל לפדותה.
הגיע לשם, עשה עצמו כמו חייל פרש. ביקש להעמידה במבחן ולנסותה, ותבע אותה לדבר עבירה. אמרה לו: דרך נשים לי, ואיני יכולה להתמסר לך. אמר לה: אמתין לך עד שיפסוק דם הנדה, אמרה לו: למה לך כל כך, יש כאן הרבה נשים יפות ממני, אמר לו שומר בית הסוהר: כך היא אומרת לכל מי שנטפל אליה, אמר רבי מאיר: משמע שלא עשתה איסור כלל. אמר לו רבי מאיר לאותו שומר, טול לך את כל דינרי הזהב שבידי, ותן אותה לי, כי היא גיסתי, חצי הדינרים יהיו בשבילך וחצי הדינרים יהיו בשביל לשחד את הממונים עליך, שאם ירצו להעליל עליך פייס אותם בממון.
אמר לו השומר: וכשייכלו הדינרים הללו שבידי וירצו להעליל עלי מה אעשה? אמר לו רבי מאיר: אמור "אלהא דמאיר ענני"! ותינצל. אמר לו השומר: ומי יאמר לי שכן הוא כדברך שאנצל בתפילה זו? אמר לו: עתה תראה! היו שם כלבים רעים מאוד, שהיו אוכלים בני אדם, לקח רבי מאיר אבן והשליך עליהם, באו ורצו לעברו על מנת לאוכלו, אמר: "אלהא דמאיר ענני"! והניחוהו והסתלקו להם, כשראה זאת השומר נתן לו את האשה הזאת. לאחר כמה ימים נודע הדבר בבית המלך, מה שעשה השומר הזה, הביאוהו למלך והעלוהו לתליה, אמר: "אלהא דמאיר ענני"! ותשש כוחו של התליין, ולא יכל לבצע את גזר הדין. (עבודה זרה יח)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: