משל נפלא של החפץ חיים: מלך אחד זימן את אחד מעבדיו. הבין העבד כי כנראה מישהו מחבריו "תפר לו תיק" בבית המלוכה ועל כן גמר בליבו להתכונן למפגש. הוא החליט שהצעד הנבון ביותר יהיה להביא עימו מישהו שידבר בשבחיו לפני המלך. לעבד היו שלשה חברים: ראובן, שמעון ולוי. מבלי לחשוב הרבה ניגש לחברו הטוב - החבר שבו השקיע את מיטב כספו הלא הוא ראובן. הוא נדהם שראובן דחה אותו במחי יד ולא הסכים בכלל לצאת מהבית על מנת ללוותו אל המלך. כשהוא מאוכזב מידידו הטוב פנה לו אל חברו שמעון, אומנם הוא לא השקיע בו כפי שהיה נוהג עם הראשון אך בהחלט ידיד זה חייב לו את חייו - כך חשב.
שמעון נענה לבקשתו אך בתנאי אחד: "אבוא עמך עד פתח הארמון.. ראה, אני מפחד מהמלך לא אוכל להיכנס איתך לשם.". הפעם הבין העבד כי אם חבריו ה"טובים לא הסכימו לבוא עימו כיצד יסכים החבר לוי שבקושי הוא נפגש איתו - שתמיד הוא מזניח אותו... למה שייעתר לבקשתי!?" אך כמוצא אחרון ובלית בררה ניגש ודפק על דלת ביתו תוך שהוא מתחנן לעזרה. כאן נכונה לו הפתעה, לוי קפץ משמחה ואמר: "בוודאי שאבוא איתך ולא רק אלווה אותך אלא אדבר עם המלך ואמליץ טוב בעדך."
מבאר ה"חפץ חיים": לכל אדם שלשה חברים בעולם הזה: הממון בו השקיע כל חייו. הבנים שלו והמצוות והמעשים טובים שעשה. בשעת פטירתו הוא פונה אליהם: "בואו עימי" ועד מהרה הוא מגלה שהכסף עומד במקומו ולא זז, בניו מוליכים אותו עד פתח הקבר והחבר היחיד - זה שהוא השקיע בו הכי פחות המצוות והמעשים טובים שעשה הולכים איתו לעולם הבא וממליצים טוב בעדו... אם רק נדע היכן כדאי להשקיע...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: