אמר הקב"ה, הוו זהירים בתפילה, שאין לך מידה יפה ממנה, ואפילו אין אדם כדאי לענות לו, חסד אני עושה עמו ועונה לו, שכל דרכי חסד! (תנחומא וירא א). אומנם באותו הזמן אנו יודעים שכל הבעיות שלנו, הגדולות והקטנות, כולן מחושבות מאת ה' לטובתנו. אין דבר שקורה סתם. כל עיכוב, כל תקלה, כל קושי ומחלה, כל מפח נפש, כל אי נעימות, כל הפסד - אין דבר "סתם". הכל מחושב מאת ה' לטובה ולברכה.
ואם כן - מהו מקומה של התפילה? מדוע וכיצד יכולה התפילה לשנות את המצב, כשבעצם המצב שנקבע הוא הוא הטוב ביותר עבורי?! והתשובה: כאשר האדם מתפלל - הוא עצמו משתנה ומתעלה, וכבר איננו זקוק לייסורים. הבנה זו היא ההפך ממה שחושבים בני אדם. התפילה עצמה משנה את האדם לטובה מבפנים ומישרת את הלב. הקב"ה רוצה את התפילות שלנו בכדי שנתקרב אליו שנתעלה ושנתקן פגם מסוים בנפשנו שבעקבותיו הגיעו הייסורים.
הרב יוסי מזרחי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: