כשהציפורים עדיין ישנות

בס"ד

כל בוקר מחדש, כשבחוץ עדיין הציפורים ישנות, אני מחפשת אותך, מלך העולם,

אני תוהה ביני לבין עצמי מה אתה עושה עכשיו, האם אתה חושב גם עלי, 

יודעת שאתה מצוי וגם משגיח, אבל לפעמים לא נותר באמתחתי הרבה כוח.

הרבה כוח להתהלך בעולם שנוכחותך לעיתים נעדרת, 

הרבה כוח להרגיש שאני מתפשרת. 

מתפשרת מלחיות חיים של קדושה מוחלטת, והתעלות אינסופית

מתפשרת מלהתחבר לנשמתי האמיתית. 

מקווה שאתה יודע ממקום מושבך, שיש בי רצון לדבוק רק בך

להניח עליך ראש מדרך ארוכה, לפלס לעצמי נתיב של בריחה.

בריחה מכל מה שלא מזכיר אותך, מכל מה שרחוק כל כך ממך.

מקווה שאתה יודע שאין לי רצון לוותר, ושכל יום אני אוהבת אותך קצת יותר...