מסופר בגמרא על רבי בנימין הצדיק שהיה ממונה על קופה של צדקה, פעם באה אליו אישה ענייה בשנת בצורת, ואמרה לו: רבי פרנסני. אמר לה: אני נשבע לך שלא נשאר כלום בקופת הצדקה, אמרה לו: אם אין אתה מפרנסני הרי אני ושבעת בני מתים ברעב. מה עשה? עמד ופרנסה מכספו הפרטי. לאחר כמה ימים חלה בנימין הצדיק ונטה למות, באו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא, ואמרו לפניו, ריבונו של עולם אתה אמרת שכל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, והרי בנימין הצדיק החייה אשה ושבעת בניה, ימות בשנים מועטות אלו? מיד קרעו לו גזר דינו בשמים והוסיפו לו עשרים ושתיים שנה על שנותיו (בבא בתרא יא.).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
מאת:
תגובה: